שביל הכפרים הלבנים באנדלוסיה (GR242)

מול תחנת האוטובוס של פריאנה, מעבר לכיכר, תמצאו שלט הכוונה לטרקים GR242 ו-GR249 העוברים בנקודה זו. המסלול מתחיל מהשלט הזה ואתם צריכים לפנות מזרחה (ימינה) במעלה רחוב ״דרך התחנה״ (Camino de la Estación). כעבור כ-500 מטרים הרחוב יגיע לצומת T, פנו ימינה (מזרחה) ותוך זמן קצר תמצאו את עצמכם על דרך עפר בשם קמינו דל ריו סקו (Camino del Rio Seco). מכאן הדרך יורדת לאורך כשני קילומטרים לאורך כרמי זיתים רבים. עד שהיא כמעט נוגעת בכביש A-7204. מכאן. תמשיכו תוך עליות וירידות מתונות דרך עשרות רבות של כרמי זיתים וכפרונים קטנים במשך כ-5 קילומטרים נוספים (כשעה הליכה) עד שתגיעו אל כביש מספר A-402. חצו אותו בזהירות, עברו לצידו השני והמשיכו עליו צפונה כ-50 מ׳ עד שתגיעו לשביל העפר שמסתעף ממנו מזרחה. 

המשיכו כקילומטר על הדרך ומיד אחרי שתחצו את הנחל ריו אלקוסין (Rio Alcaucín) על גשר באמצעו של כפרון קטן תחל העליה אל עבר הכפר הלבן הראשון שלכם - אלקוסין (Alcaucín) הסברה היא שזו הגרסה הספרדית של המילה הערבית אל-קוואסין (״הקשתות״) והשם ניתן לכפר בגלל אמת מים ישנה שיצאה מן ההר שהכפר שוכן למרגלותיו (סברה נוספת היא שהכפר היה פעם משופע בעצי טקסוס מעונב רעילים (Yew) המשמשים להכנת קשתות ארוכות (Longbow). 

בינות לסמטאותיו הצרות והציוריות של הכפר אלקוסין תמצאו מספר מסעדות ובתי קפה קטנים וגם חנויות מכולת ומיני-סופר להצטיידות. זה מקום מושלם לעשות בו הפסקת צהריים. בנוסף, ישנן כאן מספר אופציות לינה. 

האמיצים מבינכם יכולים להאריך את הטיול ביום נוסף על ידי שינה בכפר וטיפוס למחרת על רכס ההרים התלולים המתנשא מעל הכפר כולל פסגת המרומה (La Maroma), שהיא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס (2069 מטר גובה) המסלול הזה אל ראש המרומה יוצא מאלקוסין ומסתיים קניאס דה אסייטונו (Canillas de Aceituno) ישנן נקודות מים מועטות מאוד לאורכו ולכן כדאי לכם לקחת אתכם כשני ליטר מים אקסטרה ליתר ביטחון, בעיקר אם אתם עושים את האלטרנטיבה הזו בסוף הקיץ (ספטמבר-אוקטובר) כי מקורות המים עלולים להיות לא פעילים. מדובר בכ-21 קילומטרים, 1,637 מ׳ טיפוס ו-1,503 מ׳ ירידה מלבו של אלקוסין אל ליבו של קניאס דה אסייטונו. (רמת קושי 4) הטיפוס על ההרים שווה את המאמץ כי ביום יפה תוכלו לראות את כל אנדלוסיה פרושה לפניכם וגם את קו החוף של הים התיכון. 

אם בחרתם שלא לבלות כאן את הלילה, דרך קלבאריו (Camino Calvario) תוביל אתכם ממרכז אלקוסין החוצה מן הכפר. הדרך תתפתל כאן על פני אותו קו גובה עד שתרד אל ערוץ הנחל ברמוזה (Rio Bermuza). כאן נמצאת גם מערת פחארה (Fájara), מערה עמוקה מאוד וצרה הפתוחה לביקור רק עם מדריך מוסמך (אל תנסו להכנס אליה לבד, חוויה לא רק קלסטרופובית אלא מסוכנת). מכאן השביל יעלה שוב אל אותו קו גובה ויוביל אתכם אל הכפר הלבן השני שהוא גם נקודת הלינה שלכם קניאס דה אסייטונו (Canillas de Aceituno). יש כאן מספר מסעדות ומספר אופציות לינה. טיול ערב בסמטאות הכפר המקושטות במגוון גדול מאוד של מאות עציצי חרס הוא חוויה מהנה ביותר. 

פנו מזרחה לאורכו של רחוב פלסטה (Calle Placeta) עד שתצאו לגמרי מן הכפר. עברו את איזור המנגלים והפיקניק ורדו אל כביש מס׳ MA-126 המשיכו עליו כ100 מטרים ועברו את הכיכר. פנו מיד ימינה (דרומה) לאחריה לכיוון הבריכה העירונית ושם פנו שמאלה (מזרחה) אל דרך צידית קטנה היורדת במקביל לכביש הראשי שמעליכם. המשיכו בדרך על פני מטעים וכרמים תוך שאתם הולכים מעל ערוצו של נחל אלמנחרס (Rio Almanchares) כעבור קצת יותר מקילומטר מתחילת הדרך תחצו את הנחל על פני גשר קטן, מכאן הדרך תעלה מעט בתלילות עד שתיפגשו שוב בכביש הצידי. אין פה ברירה אלא להמשיך לצעוד לצידו תוך שהוא מתפתל בינות לוילות ומטעים לאורכם של 2.5 קילומטרים. רדו מן הכביש ופנו בחדות מערבה על דרך סלולה סוג ב׳ ברגע שהכביש נפגש עם דרך וולז (Camino de Vélez - הדרך שמאחורי תמרור העצור) הכביש יעלה במעלה הגבעה בינות לעצי זית אחדים עד שתגיעו אל השלט המכריז על שמורת סייראס דה טחדה (Parque Natural Sierras de Tejeda) הדרך מכאן תוביל אתכם אל איזור מוצל עם ספסלי פיקניק ועמדות מנגל. עברו אותו והמשיכו בדרך יפה הנעה על צלע ההר ולאחר מכן יורדת במתינות מן השלוחה של סרו דל טאבלון (Cerro del Tablon [גובה - 824 מ׳]). השביל יובל אתכם אל הכפר הלבן סדלה (Sedella) אתם בדיוק בשליש הדרך עכשיו וזה יכול להיות מקום לא רע בכלל לעצור לקפה בינות לסמטאות הצרות או להצטייד במכולת הקטנה (Discor) ברחבת הכנסייה. 

מצאו את דרך גרנדה (Camino de Granada) כדי לצאת מן הכפר, ברגע שתעברו את הבתים האחרונים ברחוב, הביטו אחורה ותראו את הכפר הלבן במלוא הדרו יושב בינות לטרסות הירוקות. המשיכו בדרך, מולכם יתגלה עכשיו רכס הרים מרשים, התקדמו לעברו עוד כ-800 מטרים וכאן יתגלה לפניכם גשר אבן יפיפה ומרוצף - במשך שנים הוא נחשב לגשר רומי אבל בדיקות שנערכו לאחרונה זיהו אותו כגשר שנבנה בתקופת ימי הביניים ולכן הוא מכונה היום ״הגשר הערבי״ (Puente Árabe). הדרך הממשיכה מפה על שלוחתו של ההר סרו אל פינו (Cerro El Pino) - יפה במיוחד ומציעה נופים מרהיבים על כל העמק והאיזור. הדרך מכאן תתפתל בירידה מתונה לאורכם של ארבעה קילומטרים עד שתגיעו אל הכפר השני של היום - סלארס (Salares) גם בכפר מלבב זה הסמטאות צרות, הבתים מקושטים בעציצי חרס יפים וכל הבתים (כמעט) בוהקים בלובנם. יש כאן מסעדה זולה ופופולרית, עברתם כבר יותר ממחצית הדרך ונותרה לכם רק עוד עלייה משמעותית אחת. אפשר בהחלט לעצור פה לארוחת צהריים ולהנות מהכנסת האורחים האנדלוסית המפורסמת. 

מיד ביציאה מן הכפר תעלו על גשר ערבי נוסף, הגשר הערבי של סלארס (Puente Árabe de Salares) מכאן תתחיל עלייה לא תלולה במיוחד על צלע השלוחה, בינות לעצי המטעים והעצים הגדלים פרא. הדרך תתפתל ותעלה לרמה ואז שוב תרד במתינות אל הכפר הלבן הבא - קניאס דה אלבאידה (Canillas de Albaida). יש כאן לא מעט אופציות לינה ואוכל, אתם יכולים להשאר לישון פה או להמשיך הלאה עוד שני קילומטרים בלבד אל נקודת העצירה הרשמית - העיירה קומפטה (Compéta) שבה ישנן לא מעט אופציות לינה טובות, מסעדות, בארים ובתי קפה. 

כדי לצאת מן העיירה, התחברו אל שדרת חואן פאבלו השני (Av. Juan Pablo II). העלייה המתונה מן העיר אל הרמות ההרריות מסביב תלווה אתכם לאורכם של כשמונה וחצי קילומטרים אל לב-ליבם של ההרים האנדלוסיים היחודיים והפראיים - טבילה הגונה במראות המרהיבים של סיירה דה אלמיחרה (Sierra de Almijara) כמעט לאורך כל הדרך, הנוף הזה מאופיין בפסגות אבן ובנקיקים עמוקים. לאורך כל המסלול היום תפגשו בצמחייה מגוונת מאוד ונופים עוצרי נשימה. ממש מתחת לפסגתם של סרו דה ראחאס נגראס (Cerro de Rajas Negras) וסרו דה לוס קורלס (Cerro de los Corrales9) תחלו בירידה מתונה לעבר עמק קטן וצר. שימו לב, הדרך באיזור הזה לא פעם תהפוך לשביל די צר העובר בצמחיה סבוכה, שימו לב היטב לסימונים האדומים-לבנים ולקבצי הניווט. שתמצאו תחת ״תכננו בעצמכם״. כ-2 קילומטרים מתחילת הירידה, השביל הצר בו אתם הולכים יתחבר לדרך עפר רחבה. השלט המוצב במפגש הדרכים יורה על הכיוון אל נקודת הלינה שלכם - פריחיליאנה (Frigiliana) שרחוקה מכם כ-3 שעות הליכה. כ-200 מטר ממפגש השבילים תעברו על פני בית חווה נטוש והרוס בשם קורטיחו דל דאייר (Cortijo del Daire) המציע נקודת תצפית נהדרת על העמק הפרוש מתחתכם. המשיכו עוד על השביל, חצו את ערוץ הנחל על פני גשר אירי והמשיכו עוד על הדרך המתעקלת עד שתגיעו אל בריכת אבן קטנה אליה נקווים מי מעיין הפורץ מן הסלע. אפשר לעשות פה הפסקה קצרה ולהשתכשך בבריכה. המים ראויים לשתיה אחרי פילטור בלבד כיוון שהם לא בפיקוח. 

המשיכו במורד הדרך הרחבה לצידו של חורש ים תיכוני, שימו לב, ייתכנו סיורי ג׳יפים העולים ויורדים במורד הדרך, היו קשובים. כעבור כחמישה קילומטרים של הליכה על הדרך תגיעו למפגש עם שביל קטן יותר. יש כאן שלט ״רכוש פרטי״ (Propiedad Privada) מול שלט אחר ״הדלת הירוקה״ (Puerta Verde) יש לכם כאן זכות מעבר, על השביל הקטן אך שימו לב שאתם לא סוטים ממנו. השביל המוצל ברובו, יוביל אתכם מטה במורד הדרך הצרה בינות לעצי אורן ושיחי הרדוף ורותם כשלעתים מתנשאים מעליכם מצוקים עטויים צמחיה סבוכה. זוהי דרך נעימה בהרבה משביל הג׳יפים אותו תפגשו שוב כעבור כקילומטר וחצי ממש בפאתי הכפר הפצפון אסבוחאל (Acebuchal) יש כאן מסעדה אחת, קטנה ופופולרית ״בר אל אסבוחאל״ (Bar El Acebuchal) - מקום נהדר לארוחת צהריים או סתם כדי להנות מבירה קרה על הטרסה המוצלת. אסבוחאל הוא כפר לבן קטן עם סיפור ייחודי - כל תושביו גורשו בשנת 1948 אחרי שסייעו למורדים נגד שלטונו של הדיקטטור פרנקו. הכפר היה נטוש במשך שנים רבות מאוד ונודע בשם ״הכפר הנעלם״ עד שקבוצה של יזמים שיפצה ממש את כולו וחידשה ימיו כקדם. יש פה אופציית לינה אחת בלבד שלא מחייבת הזמנת מינימום של שני לילות ויותר. הסמטאות פה נראות אפילו יותר צרות וציוריות מן הכפרים הלבנים האחרים והנוף לא פחות ממשגע (בייחוד בשעת דמדומים). 

צאו מן הכפר וחזרו אל דרך הג׳יפים, הדרך תהפוך בהמשך לכביש סוג ב׳ משובש העובר בינות לוילות לבנות נטועות בינות לעצי זיתים (לרובן יש בריכות והן משמשות כבתי קייט) כעבור כ-4 קילומטרים תגיעו לצומת עם כביש MA-5105 יש כאן לוח עם תיבות הדואר של כל הוילות שעל פניהן עברתם ושלט וסימונים עבורכם. המשיכו (בזהירות!) לצד הכביש כחצי קילומטר עד הפניה הראשונה ימינה אל כביש משני. מכאן, עקבו אחר הסימונים עוד כקילומטר עד שתגיעו לפאתי העיירה פריחיליאנה (Frigiliana) שהיא נקודת הלינה שלכם. העיירה הזו נחשבת לאחת העיירות היפות באנדלוסיה ובספרד כולה. גם היא כולה מסויידת בלבן בוהק והמקום היה מיושב עוד בתקופה הנאנדרטלית. יש פה שני פסטיבלים מעניינים ושווים, האחד, ״פסטיבל שלושת התרבויות״ (Festival de las tres culturas - הנוצרית, הערבית והיהודית) מתרחש בסופ״ש האחרון של אוגוסט, והשני, הקטן יותר - ״יום דבש קנה הסוכר״ (Día de la Miel de Caña) מתרחש בסופ״ש הראשון של חודש מאי. ביום זה נערכים מופעי פלמנקו ברחובות, אפשר לבקר בבית החרושת הפעיל היחיד באירופה לייצור דבש קנה סוכר ודוכני טעימות רבים ברחבי העיר מציעים מאכלים על בסיס המאכל הייחודי לאיזור. שימו לב שיכול להיות שיהיה קשה במיוחד למצוא מקומות לינה סביב תאריכי הפסטיבלים הללו. 

היום האחרון לטיול קצרצר ויחסית קליל, כדי שתוכלו להנות מן האטרקציות בסופו שכוללות שכשכוך בנהר, מערת נטיפים מרשימה וטבילה בים התיכון.

עלו על דרך בוטיקאריו (Camino Boticario) כדי לצאת מפריחיליאנה, מיד בפאתי הכפר השביל יעקוב אחרי נחל היגרון (Higuerón) שיפכה בעליצות לצידכם לאורכו של קילומטר אחד. נטשו את ערוץ הנחל לטובת עליה תלולה בשביל מיוער אל השלוחה של אלטו דה לה גארזה (Alto de la Garza) מכאן נשקף נוף יפיפה אל עבר העמק הצר ממנו עליתם וכשתעברו לצידה השני של השלוחה - על כל ההרים שמסביב.

השביל הצר יתפתל לאורכם של שני קילומטרים נוספים כשהוא שומר פחות או יותר על אותו קו גובה ומציע נופים פנורמיים מרשימים צפונה אל שרשרת ההרים בעלי התצורות היחודיות ודרומה אל הים התיכון שיבצבץ לו מדי פעם בינות לעמקים הגולשים אליו. השביל ימשיך ויעלה על השלוחה המזרחית של אלטו דה לה גארזה וכשתרדו גם ממנה, תגיעו לאיזור מוצל בו עובר ערוצו של הנחל צ'ילאר (Chíllar) באיזור משופע בבריכות קטנות ומפלים. אתם בחצי הדרך כבר וזה מקום נפלא לפיקניק ועצירה קצרה לשכשוך או רחצה. 

מכאן תחל העליה האחרונה להיום אל מעבר ההרים לוס אפרטאדרוס (Collado de los Apretaderos) שממנו נשקף נוף פנורמי מרהיב: מאחוריכם הרי סיירה דה טחדה (Sierra de Tejeda) ומולכם - הים התיכון שכבר קרוב אליכם מאוד. מן הנקודה הזו, רדו בשביל נוח (שימו לב, יש כאן לא מעט רוכבי אופני הרים הטסים במורד, בייחוד בסופי שבוע) כקילומטר וחצי אל העמק. ומשם המשיכו בירידה מתונה והליכה נינוחה על שביל רחב בינות לעצי האורן במשך כשעה. קווי המתח הגבוה יעידו על כך שאתם מתקרבים אל העיר נרחה (Nerja), ואחרי שתעברו מגרש חניה גדול ומיוער, תגיעו אל נקודת הסיום הרשמית של ה-GR242 - מערת הנטיפים המפורסמת של נרחה (Cueva de Nerja). מומלץ מאוד לבקר בה, במיוחד ביום חם. זוהי מערה ענקית הנמתחת על פני 5 קילומטרים ואחת מהאטרקציות התיירותיות היותר פופלריות בספרד. אחד מהאולמות שלה כל כך גדול עד שנערכים בו קונצרטים באופן תדיר. 

מכאן אתם יכולים לרדת ברגל (או לקחת אוטובוס) כדי לטבול בחוף הים המרשים והיפיפה של נרחה. זוהי הקוסטה דל סול המפורסמת, הריביירה הספרדית וסופו של הטיול שלכם.