איך להתמודד עם כפות רגליים רטובות בטיול: סודה של "ההפסקה הסקוטית"

ישנו ויכוח עתיק יומין לגבי סוג הנעליים שכדאי להביא לטיולים וטרקים, במיוחד כאשר ברור שהשטח יהיה בוצי או רטוב. הנה שיטה שלמדתי כשחציתי לראשונה את סקוטלנד ברגל.

הרגליים שלי בתוך ערוץ נחל באיזור הבלאק קורייז Black Corries באי הסקוטי סקאיי

לא מעטים הם הגיאוגרפים המתעקשים לכנות את הספוג הענק השוכן בין האוקיינוס האטלנטי לים הצפוני - "סקוטלנד". המקום הזה, אגב, הוא גם גן עדן אמיתי לטרקרים, עם נופים עוצרי נשימה שנוטים להשתנות לפי העונות ומזג האוויר (הדי כאוטי), ועם חוקי זכות המעבר הידועים שלו שמאפשרים לכם, כמעט בלי מגבלות, לחצות כמעט כל שטח ולישון כמעט בכל מקום.

סקוטלנד רטובה. מאוד רטובה. אולי מהמקומות הרטובים ביותר על פני כדור הארץ - אבל היא לא היחידה. איסלנד, אזורים באסיה שנוטים למונסון, חלקים בדרום אמריקה ובאפריקה המכוסים ביערות גשם - כולם רטובים וגשומים לא פחות. ובדיוק באותם אזורים נמצאים כמה ממסלולי ההליכה הטובים בעולם.

נוף אופייני באיסלנד - הכל רטוב.

אז איך מתמודדים עם כל המים האלה - הנופלים מהשמיים או זורמים מתחת לרגליים שלכם במהלך ההליכה?

יש בעצם שתי גישות:

1. לנסות להימנע ממים בכל מחיר ולהשתמש בנעליים עמידות למים.
2. לעשות את ההפך – לתת לרגליים להירטב.

כמות הדיו והפיקסלים שהושקעה בדיון הזה פשוט מדהימה. אני בכלל לא אתפלא אם נמצאות התייחסויות לכך גם בכתבי סנסקריט עתיקים או בתלמוד. אני יודע בוודאות שיש אזכור ל"יחס כלפי סערה" במדריך הסמוראים היפני – ההאגאקורה (אם אתם באמת חייבים לדעת: הוא מצדד באופציה השנייה).

באופן כללי, השאלה "אילו נעליים לקחת לשביל" היא עניין אישי מאוד. גם אם אני מאמין בכל ליבי ש"הדרך שלי היא הנכונה" - ייתכן וההולך לצידי יבחר בדרך ההפוכה, והוא לא בהכרח טועה או בור. זו העדפה (חזקה) כמו איך אתה אוהב את הוויסקי שלך – עם או בלי מים / קרח / או עם "e" בשם המשקה. לכל אחד דרכו שלו. הכי חשוב זה לא לשפוט.

האינסטינקט האנושי הברור, כשאתה יודע מראש שתתקל במהלך הטרק בביצה סקוטית (הידועה בשם bog) או כל שטח רטוב ומפוקפק אחר שאתה יודע שעלול להיקרות על דרכך, היא לצייד את כפות הרגליים האומללות שלך בטכנולוגיה הכי חדישה ומתקדמת למניעת חדירת מים שהמין האנושי אי פעם פיתח. לרוב מדובר במשהו מאוד ״גור-טקסי״ (Gore-Tex), או בממברנה אחרת שנועדה למנוע חדירה של מים.

גם אני עשיתי את זה, פעם. וחטפתי שלפוחיות איומות.

אבל אחרי כמה טרקים ושלוש חציות של סקוטלנד ברגל, ואחרי שפגשתי מספיק סקוטים מבוגרים וחכמים (חלקם מטיילים אגדיים) - השיטה שלי לכל מקום רטוב היא פשוט לאמץ את הגישה ה״זנית״ הסקוטית: אם אתה לא יכול לנצח את זה - אל תנסה בכלל.

העניין הוא, שאם אתה הולך מספיק זמן בסקוטלנד - כפות הרגליים שלך יירטבו. לא משנה מה תעשה. וכפות רגליים רטובות עלולות להיות בעיה רצינית. הנה למה: