10 דברים שמטיילים מקצועיים עושים (ואתם אולי לא...)

יכול להיות שכבר ראיתם את המטיילים המקצועיים האלה חולפים לידכם בשביל, נעים כמעט במהירות של רצי-שטח - אבל ברור שהם לא כאלה. הם נושאים תרמילים (די קטנים), ואולי אפילו חנו לידך עם האוהלים השקופים למחצה שלהם מחומרים מוזרים. הנה 10 דברים שהם עושים (מאוד) אחרת מהמוני המטיילים הרגילים:

1) הם לא אורזים את הפחדים שלהם

רוב האנשים פשוט לא יודעים איך או מה לארוז לטיול הקרוב. גם אם הרעיון של טיול נשמע לכם מרגש, לכשתעמדו מול התרמיל הריק שעל המיטה וארון הבגדים שלכם יהיה פתוח לרווחה - מן הסתם תעשו מה שרוב האנשים עושים: תארזו את הפחדים שלכם לתוך התרמיל. מפחדים שיהיה לכם קר? הנה שכבה נוספת. מפחדים שלא יהיו מים זורמים ונקיים ו/או נוזל כביסה? - אז קחו עוד שני זוגות גרביים ותחתונים להחלפה. והפחד הנפוץ מכולם - אתם מפחדים שתירעבו שם בטבע הפתוח. אז אתם מביאים המון אוכל נוסף. ואני מתכוון - המון. ראיתי אתכם.

אז ככה - אלא אם כן אתם מתכוונים להיתקע ולאבד את הדרך בג’ונגלים של דרום אמריקה בלי שום ידע בהשרדות - קרוב לוודאי שאתם מגזימים.

מטיילים מקצועיים לא מפחדים מהטבע. הם פשוט לא אורזים את הפחדים שלהם. הם יודעים בדיוק איך הציוד שבחרו יתפקד במגוון תנאים, הם יתכננו כל ארוחה בטיול (או כמעט כל אחת), ואז כנראה גם יארזו ארוחה או שתיים פחות ממה שהיו אמורים לשאת - במיוחד בטיולים ארוכים, כי הם יודעים שלפעמים פשוט לא בא לכם לאכול את כל מה ש"האני של הבית" ארז עבור ה"אני של השטח".

תרמיל טיולים - אל תארזו את הפחדים שלכם

2) הם מחליפים משקל בידע

ידע הוא כוח. ובעולם הטיולים והטרקים, הצורה החזקה ביותר של כוח היא קלילות. כלומר, העובדה שאתם באמת יודעים מה אתם עושים שם בטבע - אומרת שאתם צריכים פחות ציוד, וזה גם אומר שהציוד שאתם כן חייבים להביא - הוא היעיל ביותר והמותאם ביותר לתנאים.

אחת הדוגמאות הטובות שאני מכיר לרעיון הזה היא הבחירה באוהל. בגדול, ישנם שלושה סוגים של אוהלים:

אוהלי משלחת (Expedition) - למזג אוויר קיצוני במיוחד, כמו סופות שלגים בטמפרטורה של ‎-50°C‏ בקוטב או באחד המחנות הגבוהים של האוורסט.

אוהלי ארבע עונות - לטיולי חורף ולתנאים קשים יחסית מתונים.

והנפוצים ביותר - אוהלי שלוש עונות, כלומר - לשלוש העונות שאינן חורף.

למרות שלא סביר שמטיילים חסרי ניסיון יקנו אוהל מסיבי וכבד מסוג אוהל משלחת רק עבור טיול רגיל, החלק של ה"עונות" בבחירת האוהל נוטה לבלבל רבים. וכפי שכבר נאמר - מטיילים חסרי ניסיון נוטים לארוז את הפחדים שלהם, ולכן חלקם פשוט ילכו על ה"הכי בטוח - שיהיה ליתר ביטחון!"

מטייל מקצועי לעומת זאת, גם כשהוא יוצא לטייל בתנאים סוערים למדי - לרוב אפילו לא יבחר באוהל רגיל של שלוש עונות. למרבית האוהלים מהסוג הזה יש שתי שכבות (קירות) כדי למנוע עיבוי. שתי שכבות הן בד״כ שכבה אחת יותר מדי עבור מטייל מקצועי. הרבה משקל. אז הוא או היא כנראה יבחרו באוהל קל במיוחד עם שכבה אחת בלבד - ששוקל חצי (או פחות) ממשקלו של אוהל שלוש עונות רגיל, וככל הנראה רבע ממשקלו של אוהל ארבע עונות. ואולי בכלל הם יישנו רק עם יריעת בד (טארפ - tarp) או בביווי באג (bivi bag) שהוא שק שניה עם ציפוי יחסית קשיח ועמיד בפני מים שמייתר את השימוש באוהל.

הציוד הזה דורש אקסטרה ידע כדי להשתמש בו כמו שצריך. למשל, לדעת את העובדה שאנחנו נושפים ליטר שלם של מים במהלך לילה ממוצע. זה הרבה מים שמתאבכים במהלך לילה שלם על פני שק השינה ושאר הציוד שלכם. אם לא תדעו איפה בדיוק ואיך להקים את האוהל החד-שכבתי או את הטארפ שלכם - צפויה לכם חוויה לא ממש נעימה.

אבל מטייל מקצועי ידע בדיוק איך להימנע מהמצבים האלה, ורוב הסיכויים שהאוהל שלו כנראה אפילו לא כולל מוטות הקמה אלא הוא יהיה מדגם שמאפשר הקמה בעזרת מקלות הליכה: שזה עוד טריק חכם לחסוך במשקל - לנסות לדאוג שלאותו פריט ציוד יהיו (במידת האפשר) יותר משימוש אחד. עוד דוגמא טובה היא לדחוס את הבגדים הנקיים בתוך שק דחיסה ולהשתמש בזה ככרית במקום לסחוב אחת מתנפחת. זה אולי פחות מפנק אבל זה לא שוקל אקסטרה.

המתכון לטיול מוצלח: להחליף משקל בידע

3) הם מכינים רשימות ציוד מפורטות

כל המטיילים המקצועיים מכינים רשימות ציוד. הם אובססיביים לרשימות האלה, סוגדים להן, מבלים שעות בהכנתן וגאים מאוד (מאוד!) לשתף אותן בפורומים ובקבוצות. רשימות ציוד הן לב ליבו של תכנון נכון של טיול. לרוב המטיילים המקצועיים יש רשימת מלאי מדוקדקת של כל מה שיש להם בבית, כולל ציון של מאפיינים חיוניים (כמו דירוג טמפרטורה של שקי שינה, ערכי R של מזרוני שינה או ערכי הלומן של פנסי הראש) וכמובן – משקל מדויק של כל פריט ופריט.

כשהם מתכננים טיול, הם פשוט יוצרים רשימת ציוד מותאמת אישית לפי אותה רשימת מלאי, ואז מבלים זמן לא סביר בעליל בהתלבטות, שקילה והתפלספות עם עצמם על מה להביא ומה להשאיר בבית. רובם, אם תשאל אותם, יידעו לומר בגאווה, תוך כדי הליכה בשביל, בדיוק כמה משקל הם נושאים על עצמם בכל רגע נתון. (כמעט בטוח שזה הרבה פחות ממך). הכנת רשימות, חוסר שביעות רצון מהמשקל הכולל, והחיפוש אחר פריט הציוד המושלם שיחסוך "עוד כמה גרמים בקטגוריה הזו" – הם לא פחות מתחביב ממכר.

4) הם מתכננים מראש. הכל.

ברוב המקרים, ככל שמתכננים יותר - כך הטיול יהיה טוב ובטוח יותר. זה פשוט היגיון בריא. מטיילים מקצועיים גם יודעים איך לתכנן. רשימת הציוד שהוזכרה קודם היא חלק חיוני מזה, אבל יש עוד המון דברים שצריך לתכנן:

1. תכנון ארוחות - כמה, ומתי אוכלים מה ואיך. לדוגמא, אם בערב ישנים בכפר או עיירה שיש בה מקומות שבהם ניתן להצטייד - אין צורך להביא מנות אוכל מיובשות עבור אותו ערב. ואולי, למחרת, אם אוכלים ארוחת צהריים - זה יהיה מאוכל שנקנה באותה עיירה.
2. ניהול מים - כמה מים צריך לשאת בהתאם לכמות המים הזמינה בשביל. לדוגמא: חלק מהמעיינות עשויים להתייבש בעונה היבשה, מתי שווה לשאת פילטר מים והאם בכלל בטוח לפלטר מים באיזור בו נטייל או שצריך לסחוב אקסטרה וכו׳.
3. תכנון מזג אוויר, או יותר נכון - מודעות למזג האוויר - איפה אפשר למצוא מחסה במקרה של סופה, ואיזה ציוד נוסף צריך להביא, אם בכלל.
4. "דרופים" של ציוד וציוד מתכלה - אם עוברים דרך עיירה בדרך, זו הזדמנות מעולה להפחית מהמשקל הנישא על הגב על ידי שליחת חבילה קטנה מראש לעצמך ל־poste restante (שירות שמירת דואר). ככה לא צריך לסחוב אוכל ל10 ימים אלא רק ל-3 או 4 ימים בד״כ ולהצטייד ממה ששלחנו בדרך ויגיע לפנינו.

זה תמיד די מדהים לראות עד כמה אנשים לא חושבים על הפרטים הקטנים וכמה אנשים שלא תכננו את הימים שלהם כיאות מוצאים על השביל בדרך. תכנון נכון לא רק בטוח יותר וחוסך מפחי-נפש ותקריות לא נעימות אלא גם בדרך כלל הופך את הטיול לזול בהרבה. בטיולים וטרקים תמיד עדיף להיות הפיקח שלא נכנס מלכתכילה לצרות שהחכם יידע איך לצאת מהן.

תמיד כדאי לנסות לתכנן כל פרט ופרט בטיול שלכם או לפחות להיעזר באדם שיכול לעזור לכם לעשות כן

5) הם לא נועלים נעליים כבדות

מחקר שבוצע על ידי צבא ארצות הברית באוקטובר 1983 מצא ש-1 ק״ג על כפות הרגליים שווה ערך ל-5 ק״ג על הגב (מבחינת הוצאת אנרגיה ועייפות - בעת מאמץ גופני של ריצה או הליכה מהירה מאוד). כן, קראתם נכון. אם אתם נועלים נעליים במשקל 1.9 ק״ג כל אחת (מה שלא נדיר כשמדובר בנעלי טיולים סטנדרטיות), זה כאילו אתם נושא תרמיל גב כבד של 19 ק״ג (!). כל מי שסיים טיול עם נעלי טיולים ואז עבר לנעול נעלי ריצה מכיר את התחושה המוזרה הזו - כאילו אתה מרחף באוויר ונהיה קליל להפליא. כאילו, פשוטו כמשמעו - הוסר ממך משא כבד מאוד.