חוצה יָאקוּשִׁימָּה

עד כמה יפה האי יָאקוּשִׁימָּה? יפה עד כדי כך שבמאי סרטי האנימה הייאו מיאזאקי בעצמו, יחד עם ארבעה ארט דירקטורים עשו את הטרק הזה ממש וגרו על האי במשך 3 חודשים כדי שיוכלו ליצור את הרקע המרהיב לסרט ״הנסיכה מוֹנוֹנוֹקי״ - שנחשב לאחד הסרטים המצויירים הטובים בעולם. מיאזאקי ידע מה הוא עושה: לחצות את האי הקטן יָאקוּשִׁימָּה מדרום לצפון זה כמו ללכת בחלום מתוק. כמו לפסוע בתוך אגדה פנטסטית. בדרך תעברו על פני עצי סוּגִי ייחודיים הגדלים רק על האי הזה (העתיק מבניהם - ג׳ומון סוּגִי - הוא אחד העצים העתיקים בעולם - בן יותר מ-5,000 שנה!) יש באי גם קופים ואיילות שאפשר לראות רק שם. המים צלולים וזכים כבדולח, היערות מכוסי הטחב מריחים נפלא ואת המסע הזה לא תוכלו לשכוח לעולם - בעיקר אם תסיימו אותו במרחצאות החמים הנפלאים של העיירה קוּסוּגָאוה (楠川温泉). [הערה: רמת הקושי של טיול זה מוגדרת כ-״רמה 4״ אבל ניתן לוותר על יומו הראשון ולהפוך אותו לקל הרבה יותר - ״רמה 2״].

gpx הורד קובץ

חלוקה לימים

יום 1

האוֹנְסֶן של אוֹנוֹאַידָה (Onoaida Onsen - 尾之間温泉) ← בקתת יוֹדוֹגוֹ (Yodogo-goya - 淀川小屋)

13km

1551m+

8 שעות

מתחנת האוטובוס מס׳ 94 באוֹנוֹאַידָה (Onoaida - 尾之間) לכו מזרחה כ-50 מ׳ עד שתגיעו לצומת שבה רמזור וערכת כיבוי אש ופניה שמאלה (צפונה). עלו בפניה זו צפונה ואז מזרחה עד שתגיעו לבית קפה קטן ואונסן (מרחצאות חמים). סמוך לאונסן תראו שלט המסמן את תחילת המסלול.
החלק הזה של המסלול נחשב קשה (אך יפה מאוד!) ורוב המטיילים מוותרים עליו שלא בצדק. ונוסעים במונית מאוֹנוֹאַידָה עד נקודת ההתחלה ביודוגו טוזנגוצ’י. (ראו בהמשך) קטע זה מתחיל לאורך גדתו הימנית של נחל סוזוקו (Suzuko). כעבור כשעה, תגיעו לפיצול בשביל המוביל תוך 15 דקות אל מפל ג’יאנוקוצ’י (蛇之口滝 - Jyanokuchi-daki) המרשים והייחודי. המים פה גולשים על פני סלע ענקי בגובה 30 מטר אל תוך בריכה מזמינה שניתן לטבול בה ולעצור לפיקניק. משם השביל ממשיך צפונה, מטפס בהדרגה, ולאחר כשלוש שעות מגיע לאוכף בין שני רכסים.

באזור הנמוך שבין ההרים תגיעו אל נהר טאי־נו־קו (鯛之川 Tai-no-ko), כ-8 ק"מ מאונואידה. יש לחצותו בזהירות, בעיקר אחרי גשמים עזים, ואז להתחיל טיפוס אל קו רכס המתמשך מערבה. לאחר כחצי שעה תגיעו לפיצול שבילים נוסף - המשיכו מערבה וחצו גבעה, עד שיתגלו לפניכם המרחבים הפתוחים של יודוגו טוזאן-גוצ’י (滝川登山口 - גובה 1,360 מטר). זוהי נקודת ההתחלה של המסלול בן היומיים שאליו מגיעים בדרך כלל במונית.

מנקודה זו ממשיכים בהליכה של כ-40 דקות ביער של עצי קְרִיפְּטוֹמֶרְיָה אנדמיים, עצי אשוח, ועצי צוגה יפניים. השביל יירד דרך איזור ביצתי עד שתגיעו אל בקתת יוֹדוֹגוֹ (Yodogo-goya - 淀川小屋). הבקתה בנויה בולי עץ מאסיביים ויש בה מקום לכ-40 מטיילים על רצפת עץ ממורק ועל דרגש עץ ארוך. יש פה גם חדרי שרותים, והיא פתוחה וזמינה כל השנה ללא תשלום. (שמרו על הניקיון!) סמוך לה מפכב לו נהר יודו (淀川 - Yodo Gawa) שהוא כה צלול עד שקשה להבחין בעומק המים, המים טובים לשתייה (ורוב היפנים פשוט ממלאים מהם בקבוקים) אבל מומלץ לפלטר אותם בכל זאת לפני. יש לצד הבקתה שני משטחי אדמה כבושה המיועדים להקמת אוהלים.

יום 2

בקתת יוֹדוֹגוֹ (Yodogo-goya - 淀川小屋) ← בקתת שִׁינְטַקׇצוּקָה (Shintakatsuka-goya - 新高塚小屋)

9km

582m+

6 שעות

הבוקר, מיד אחרי היציאה מבקתת יודוגו, תחצו גשר מתכת מעל נהר יודו ואז יתחיל הטיפס אל הרכס בינות לעצי היער. העלייה תהפוך תלולה יותר, ולאחר כשעה של טיפוס תגיעו לנקודת תצפית שממנה נשקפות פסגות קובן-דאקה (1,711 מ׳ - 高盤岳 - Kōban-dake) להר הזה קוראים לעיתים קרובות ״הר סלע הטופו״ כי סלע ענקי על פסגתו נראה כמו גוש טופו ענקי חתוך לחתיכות. הר נוסף שאפשר לראות מכאן הוא ג'ינמו-קובן-דאקה (1,734 מ׳ - ジンネム高盤岳 - Jinnemu-koban-dake). בהמשך, לאחר כרבע שעה הליכה, תגיעו לביצה קטנה מוקפת פרחי בר וקְרִיפְּטוֹמֶרְיָה, זה נראה כאילו מישהו עיצב פה גן יפני מסורתי אבל הנוף נוצר בצורה טבעית לחלוטין. כעבור רבע שעה נוספת של הליכה תגיעו אל ביצת חנאנו-אגו (花之江河 - Hananoego), זוהי צומת של ארבעה שבילים העשויה בצורת דק העשוי מבולי עץ כבדים. (זהירות לא להחליק אם יורד גשם!) השבילים היוצאים מכאן הם לאנבו (安房 - Anbō) , יודומארי (湯泊 - Yudomari), קוריו (栗生 - Kurio) וחזרה אל העיר אונואידה (Onoaida - 尾之間). פה הם מתמזגים לכדי שביל אחד המוליך לפסגת ההר מיאנואורה-דאקה (宮之浦岳 Miyanoura-dake) ומעבר לו (זה השביל שלכם).

מהביצה המשיכו אם כן צפונה, לעבר הפיצול לפסגת קורומי-דאקה (1,831 מ׳ - Kuromi-dake - 黒味岳 ) ולאחר כחצי שעה תתחיל העלייה התלולה להר נגאיישי (1,830 מ׳ - 投石岳 - Nageishi-dake). השביל ימשיך לאורך המדרון המערבי של אנבו-דאקה (1,847 מ׳ - 安房岳 Anbō-dake) ואוקינה-דאקה (1,860 מ׳), תוך שהוא חוצה פלג קטן: זוהי נקודת המים האחרונה עד אחרי הפסגה - משם, השביל יטפס אל קוריו-דאקה (1,867 מ׳). כעבור כרבע שעה נוספת תגיעו לפסגת מיאנואורה-דאקה (1,935 מ׳ - 宮之浦岳 Miyanoura-dake), זהו הר הגבוה ביותר באי יאקושימה והדרומי ביותר ברשימת ״מאה ההרים המפורסמים של יפן״ (日本百名山, Nihon Hyaku-meizan) שפירסם בשנת 1964 הסופר ומטפס ההרים קיוקה פוקאדה.

מהפסגה יורד שביל דרך סבך עשב במבוק הקרוי סאסה עד שתגיעו למזלג השבילים יאקנו (Yakeno). המשך ההליכה צפונה מוביל בתוך כעשרים דקות למחסה קטן בהיראישי, שם השביל נעשה תחילה מחוספס ואחר כך מתמתן סמוך למקור מים. לאחר כחצי שעה מגיעים ל״נקודת תצפית שתיים״ (דאי-ני טנבודאי) המשקיפה על עצי הקְרִיפְּטוֹמֶרְיָה העתיקים, ולאחר כשעה נוספת ל״נקודת תצפית אחת״ (דאי-איצ’י טנבודאי). משם, הליכה קצרה תביא אתכם לבקתת שִׁינְטַקׇצוּקָה (1,500 מ׳ Shintakatsuka-goya - 新高塚小屋) כמו ביום אתמול - גם זו בקתה חינמית אבל היא עלולה להיות קצת עמוסה בשיא העונה (מאי-ספטמבר) גם פה יש מי שתיה ושירותים. הבקתה הזו יכולה לאכלס 60 איש בשני מפלסים הבנויים עץ. אבל אם בא לכם משהו טיפה פחות המוני, המשיכו עוד 50 דקות לאורך השביל עד שתגיעו לבקתת טאקאצוקה (1320 מ׳ - 高塚避難小屋 - Takatsuka-goya), שהיא שקטה וצנועה יותר ויכולה להכיל עד 20 איש. שתי הבקתות פתוחות כל השנה, מציעות רצפת עץ בלבד (עם סימוני מקום לבנים), ולצידן משטחי אוהלים למטיילים המעדיפים לינת שטח.

יום 3

בקתת שִׁינְטַקׇצוּקָה (Shintakatsuka-goya - 新高塚小屋) ← קוּסוּגָאוה (Kusugawa - 楠川)

18km

381m+

8 שעות

אם ישנתם אתמול בבקתת שִׁינְטַקׇצוּקָה (Shintakatsuka-goya - 新高塚小屋) המשיכו לאורך השביל עוד 50 דקות עד לבקתת טאקאצוקה (1320 מ׳ - 高塚避難小屋 - Takatsuka-goya) ומשם, בתוך 10 דקות תגיעו אל העץ האגדי ג׳ומון סוגי - זהו עץ קְרִיפְּטוֹמֶרְיָה שגילו מוערך בין 5,000 ל- 7,200 שנה, אחד העצים העתיקים והמרשימים בעולם. השעות הכי טובות לביקור הן לפנות בוקר לפני שמגיעים אליו ההמונים מטיולי היום הקצרים או בשעות הערב, בעיקר בדמדומים - אז ניתן להרגיש את האווירה המיסטית סביב העץ. ואולי לבצע בקרבתו, על דק העץ שִׁינְרִין יוֹקוּ (״אמבטיית יער יפנית״). בהמשך יורדים כחצי שעה עד לעצי ה״זוגי״ - מֵאוֹטו-סוגי, שתי קריפטומריות שנראות כמו בני זוג האוחזים ידיים. בהמשך תגיעו אל דאיאו-סוגי, שהוא עוד עץ עתיק אך צעיר בהרבה מהג׳ומון-סוגי, רק בן כ-3000 שנה... מדרגות תלולות תבאנה אתכם אל גדם הווילסון־קאבו, שהוא כל מה שנשאר מעץ קְרִיפְּטוֹמֶרְיָה ענק שנכרת לפני כ-400 שנה. הקוטר סביב הבסיס שלו הוא 32 מטרים. אפשר להכנס לתוכו - יש שם מקדש קטן המוקדש לקאמי (רוח) של העץ. ואם תתפסו את הזווית הנכונה ותידחקו כמה שיותר אל האדמה - תצליחו לצלם את צמרות העצים מתוך הגדם שיוצר צורת לב מושלם.

מהגדם ממשיכים עוד כעשרים דקות עד פתח שביל אוֹקאבוֹהודוֹ טוזנגוצ’י, שממנו יורדים לאורך מסילת רכבת ישנה שאינה בשימוש - זוהי הליכה נינוחה של כשעה עד למזלג השבילים קוסוגאווה. המסילה מצופה בלוחות עץ וכיף ממש ונעים ללכת עליהם. במזלג השבילים, קחו את הפנייה הצפונית (שמאלית),ומכאן תתחיל עלייה של כשעה אל מעבר ההרים טסוג’י-טוגה (979 מ׳), דרך יער ירוק ולח המכוסה טחב, ובסמוך אליו מפכה פלג קטן. זהו אחד המקומות שגרמו לצוות של האנימטור מיאזקי השראה לרקעים המרהיבים של הסרט המצוייר ״הנסיכה מוֹנוֹנוֹקי״. מהמעבר יורדים כעשרים דקות אל בקתת שיראטאני־סנסו, ומשם ניתן לבחור בין שני שבילים: שמאלה אל שמורת שיראטאני אונסויקיו, או ימינה לאורך שביל אבנים עתיק מתקופת אדו.

השביל הימני חוצה פלג מים (שלאחר גשם עשוי להיות קשה למעבר) וממשיך לגשר התלוי מעל קניון שיראטאני. משם יורדים בשביל מרוצף אל אזור מנוחה ולכביש, שבו נמצאת תחנת האוטובוס שיראטאני אונסויקיו – ממנה יוצאים אוטובוסים למיאנואורה כל שעתיים (האחרון בשעה 17:00). מי שמעדיף להמשיך רגלית יכול לפנות ימינה בכביש ולעלות כחצי קילומטר עד לשביל ההליכה קוסוקאווה. השביל יורד בחדות דרך יער לח וירוק, עם מעברי נחלים ואבנים שעלולות להיות חלקלקות אחרי הגשם, אך שווה את המאמץ כשמזג האוויר יבש. לאחר כשעה היער הטבעי מתחלף בנטיעות קְרִיפְּטוֹמֶרְיָה צפופות, עד לקוסוגאווה טוזנגוצ’י. מכאן הדרך קלה - ירידה מתונה של כשעה דרך חוות ועוד יער נטוע עד לתחנת האוטובוס קוסוגאווה. אתם יכולים להמשיך מפה ברגל מערבה אל העיר מיאנורה (35 דקות) או ללכת מזרחה כקילומטר לאורך כביש 77 כדי להתפנק באונסן (מרחצאות חמים) של קוסוגאווה.

לוגיסטיקה

איך מגיעים?

שרות האוטובוסים - Yakushima Kotsu Bus סובב את האי ומגיע מכל נקודה לכל נקודה. אם הגעתם למיאנורה
(Miyanoura 宮之浦) במעבורת מהעיר קגושימה (Kagoshima 鹿児島市) שרות האוטובוסים עובר בנמל המעבורות ויביא אתכם בתוך 65 דקות לתחנה מספר 94 - אוֹנוֹאַידָה (Onoaida - 尾之間) התחנה היא לא יותר מעמוד צבעוני מול תחנת הדלק על כביש מספר 77. אפשר להגיע ליאקושימה במעבורת (04:00 שעות) מהעיר קאגושימה (鹿児島市 - Kagoshima) או בטיסה מאותה עיר (40 דקות) או בטיסה (01:50 שעות) מנמל התעופה איטאמי באוסקה (大阪伊丹空港, Ōsaka Itami Kūkō).

איך מתחפפים?

המסלול מסתיים תחת טורי (שער יפני) ענקי מבטון בעיירה קוּסוּגָאוה (Kusugawa - 楠川) על כביש 77 מול ה-B&B נונוהאנה (民宿野の花

). כ-70 מטר מערבה מנקודת הסיום תמצאו את תחנת האוטובוס של שרות האוטובוסים - Yakushima Kotsu Bus שסובב את האי. אתם במרחק 35 דקות הליכה מן העיר מיאנורה (Miyanoura 宮之浦) ונמל המעבורות שלה.

איפה ישנים?

הלינה בשטח שלא באיזור המיועד לכך בקרבת הבקתות אסורה (וגם בדרך כלל לא אפשרית טכנית). בקתת יוֹדוֹגוֹ אליה תגיעו בסופו של היום הראשון היא בקתה קטנה יחסית אבל גם אם היא מלאה באנשים - היפנים מסבירי הפנים יצטופפו ככל האפשר כדי לאפשר לכם לישון לצידם בנוחות. בקתת שִׁינְטַקׇצוּקָה בה תישנו בלילה השני גדולה יותר אבל היא עלולה להיות קצת צפופה בשיא העונה (מאי - ספטמבר). ישנן עוד 3 בקתות באיזור אליהן ניתן לנווט בקלות. כל הבקתות אינן מאוישות ע״י שומר אך הן נקיות ונעימות והשינה בהן היא חוויה בפני עצמה.

כדאי לדעת:

יאקושימה הוא אי בעל אקלים סאב-טרופי ולכן ניתן לעשות את הטרק הזה לאורך כל השנה. קחו בחשבון בכל זאת שבקיץ האיזורים החשופים של הטרק (בעיקר לקראת הפסגה של המיאנורה-דאקה) עלולים להיות שטופי שמש. היפנים נוהגים לטייל עם מגבת צרה וארוכה שהם טובלים במים ומניחים על ראשם (מקרר ומומלץ!) בשיא החורף (דצמבר-פברואר), פסגות ההרים עלולות להתכסות בשכבת שלג דקה (אך זה לא אמור להפריע להליכה). האי גשום לאורך כל השנה ולמעשה הוא נחשב לאי הגשום ביותר ביפן! ולכן מעיל גשם (ורצוי גם מכנסי גשם) או פונצ׳ו - הם ציוד חובה. בעיר קאגושימה (ממנה יוצאת המעבורת אל יאקושימה) יש חנות ענקית של חברת Mont-Bell היפנית שמוכרת ציוד טיולים באיכות גבוהה ומחירים נוחים.

עוד ציוד שחובה להביא:
- מזרן ״קרטון ביצים״ או מתנפח לשינה בבקתות
- שק שינה
- אטמי אזניים

- אוכל לשלושת ימי ההליכה (אין מקומות בהם תוכלו להצטייד לאורך המסלול)

המים בנחלים צלולים ונקיים מאוד וראויים לשתיה אבל כדאי תמיד ליתר ביטחון לפלטר אותם, להרתיח או להשתמש בטבליות כלור.

לאורך המסלול תפגשו בקופים ואיילות יחודיים (אנדמיים) לאי. עצי הקְרִיפְּטוֹמֶרְיָה המכונים יאקו-סוּגִי ונקראים (בטעות) ״ארז יפני״ יחודיים אף הם. חלק מן המסלול עובר על פסי רכבת ישנים ששימשו לתעשיית העץ המשגשגת של האי. העצים עצמם מדיפים ניחוח נעים וייחודי והם נחשבים לבעלי סגולות רפואיות ותרפויטיות. יאקושימה היא מקום פשוט מושלם ל״אמבטת יער יפנית״ (שִׁינְרִין יוֹקוּ) כדאי לכם לנסות!

פוסטים אחרונים מהבלוג