סובב מוּבֵרָן

המשיכו משם עוד כקילומטר במעלה כרי המרעה (קרויים בצרפתית אלפאז׳ - Alpage) עד שתגיעו, לאחר טיפוס של כ-220 מ׳ תוך שאתם חוצים נחל קטן, אל בית חוות ואר (La Varre) שמפעיל מסעדה קטנה שבה ניתן לעצור לארוחת צהריים קלה ושתייה. המשיכו בעמק המוריק תוך שאתם הולכים בליבו של כר המרעה עד שתגיעו אל מעבר ההרים דה זאסה (col des Essets). מכאן, בגובה 2,029 מ׳ יפרש לעינכם העמק בו עליתם מחד ורמת אנזיידאז (Anzeidaz) מאידך. 

המשיכו בירידה מתונה אל עבר רמת אנזיידאז וכעבור כקילומטר וחצי תגיעו אל שתי בקתות בהן ניתן לאכול וללון - בארו (Cabane Barraud) וג׳קומיני (Refuge Giacomini). מולכם, מצפון, יתנשא הרכס העצום והמרשים של של דיאבלרה (Diablerets), שיוצר קיר עצום של סלעים סדימנטריים שתלכו לאורכו עד הירידה לנקודת הלינה שלכם להערב. הפסגה הגבוהה השולטת על הרכס היא פסגת הדיאבלארה (Sommet des Diablerets) בגובה 3,209 מ׳ ומאחוריה שרועים שני קרחוני עד גדולים ועוד שניים קטנים יותר. כיוון שהאיזור כה גבוה, רוב הסיכויים הם שתבחינו בלא מעט כתמי שלג על הפסגות, בעיקר אם אתם מטיילים בתחילת העונה.

המשיכו בשביל העוקב אחרי ערוץ נחל קטן עד שתגיעו אל מעבר ההרים פה דה שביי (Pas de Cheville) בגובה 2,038 מ׳. זו הנקודה הכי גבוהה במסלול להיום ומכאן תחל ירידה מעט תלולה שלאחריה תחזרו אל קו העצים בשביל יפיפה שיוביל אתכם אל נקודת הלינה שלכם ליום זה בקתת אגם דֶרְבּוֹרַנְס (Refuge du Lac Derborence) אם אתם לא תשושים כבר לחלוטין, סיבוב סביב האגם הוא דרך נפלאה לסיים את היום. 

כעבור כשלושה קילומטרים של צעדה (כשעה וחצי) בתוך העמק, תגיעו אל בית ההארחה של האלפאג' [מרעה] של דורבון (Gîte d'alpage de Dorbon) זה מקום ייחודי ונחמד מאוד. הוא מהווה אלטרנטיבה מצויינת לבקתת דֶרְבּוֹרַנְס במקרה והיא מלאה. המשפחה המנהלת את המקום חובבת מוזיקה גדולה ולא נדיר שתיקלעו ליום שבו נערך מופע מוזיקלי כזה או אחר בבקתה המאוד ייחודית שלהם בזמן ארוחת הערב. אם אתם יודעים לנגן - זה המקום בשבילכם. יש פה פסנתר (שהגיע במסוק!) ושלל כלי נגינה אחרים (כולל גיטרות, כינור ואפילו אקורדאון). אם אתם רק עוברים פה במהלך הטרק, זה מקום מצויין לבראנצ׳ טעים או כוס בירה צוננת. (מקבלים מזומן בלבד). 

מדורבון, המשיכו על השביל בעוד אתם ממשיכים לעלות במתינות אל עבר חורשה קטנה הנחצית ע״י נחל לה דרבון (La Derbonne) לכשתצאו מן החורשה, יתנשא מימינכם מצוק מרשים שנראה כמו עוגת שכבות ואתם תיכנסו לאיזור שנראה לחלוטין כאילו אתם לא נמצאים על פני כדור הארץ אלא על כוכב אחר. הירוק של האחו וכרי המרעה יפנה את מקומו להרים תלולים ו״מינראליים״ בגווני אפור-חפרפרת. האגמים, כמו אגם לה פורקלה (Lac de la Forcla) יהיו בצבע כחלחל-ירקרק כמעט אינדיגו - ייחודי. כיוון שתהיו בשלב זה כבר בגובה של 2,460 מ׳ מעל פני הים, בעיקר בתחילת העונה - לא מן הנמנע שחלק מן האגם יהיה עדיין קפוא או שיצופו בו חתיכות קרח לבנות מה שיגביר עוד את אפקט ה״טיול בכוכב אחר״. 

עלייה נוספת, מעט תלולה, תביא אתכם אל מעבר ההרים לה פורקלה (col de la Forcla) בגובה 2,541 מ׳. מכאן נשקף נוף מרהיב אל העמק בו שוכנת העיר השוויצרית סיון (מוסתרת על ידי רכס קרי [Cry] שלשמאלכם). מכאן הדרך תרד מעט עד שתתייצב כשביל מרפסת על אותו קו גובה החוצה דרדרה מרשימה היורדת מן האוכף שמחבר בין ההר ״ראש הזקן הקטן״ (Tête aux Veillon) בגובה 2,846 מ׳ לבין ההר הכי גבוה באיזור - ״המוּבֵרָן הגדול״ (Grand Muveran) המתנשא לגובה של 3,051 מ׳. ממש למרגלותיו, נמצאת נקודת הלינה שלכם ללילה - בקתת רַאמְבֶּר (Cabane Rambert). טיפוס קצרצר ומעט תלול יביא אתכם היישר אל הדק שלה הצופה אל העמק שתחתיה. אם נותר בכם כוח או רצון, אתם יכולים לנצל את העובדה שהבקתה ממוקמת רק 469 מ׳ מן הפסגה של המוּבֵרָן הגדול והטיפוס אינו מצריך ציוד מיוחד. 

המשיכו בירידה של 364 מטרים לאורכם כשני קילומטרים נוספים לקראת סופה הירידה תהפוך די תלולה בסדרה של זגזגים קצרים ואז ייפרד מכם הנחל ואתם תעברו ללכת על שביל מרפסת יפיפה החוצה שלוש דרדרות היורדות מרכז השלוחה שמעליכם. השביל מישורי לחלוטין ונצמד לאותו קו גובה מה שיאפשר לכם להתקדם במהירות אך כדאי ללכת כאן בזהירות הנדרשת מהליכה על שביל מרפסת. שני קילומטרים נוספים ללא עליה או ירידה משמעותית יביאו אתכם אל מסעדת ההרים ז׳וראס (Jorasse) בגובה 1,946 מטר, מנקודה זו שמאפשרת חיבור קל לכפר אוברונאז (Ovronnaz) באמצעות רכבל וזו אחת מנקודות הכניסה / יציאה אל המסלול. בשלב זה, עברתם כבר שליש מן המסלול להיום, ניתן בהחלט לעצור כאן לבראנצ׳ או קפה (המטבח לארוחות חמות פתוח כל יום יפה בו הרכבל פועל, החל מ-11:30) ולהנות קצת מן הנוף על העמק כי מיד אחרי הבקתה אתם תפנו אליו את הגב. 

המשיכו מן המסעדה מערבה בשביל העולה במתינות כ-80 מ׳ לאורך קילומטר אחד בינות לעצים ולקירות המצוקים עד שתגיעו אל חוות פטי פרה (Petit Pré). מולכם יתנשאו עכשיו שתי פסגות מרשימות - מימין - דאן פאבר (Dent Favre) בגובה 2,917 מ׳ ואחותה הנמוכה יותר - ״הראש השחור״ (Tête Noire) בגובה 2,871 מ׳. זוהי העלייה המשמעותית של היום - 450 מ׳ על פני 3.5 קילומטרים בשביל יפיפה ומרשים המתרומם לאט אך בתלילות מעל האחו המוריק ונכנס חזרה לזמן קצרצר אל תוך ״עולם הירח״ שתחת מעבר ההרים פנסטרל (Fenestral) בגובה 2,452 מ׳. ממש על מעבר ההרים הזה נחה בקתת פנסטרל (Cabane du Fénestral) שבה ניתן ללון אם הספיק לכם להיום אבל הפרס האמיתי אחרי הטיפוס המעט מפרך לכאן הוא הנוף המדהים מעל האגם הגבוה של פולי (Lac Supérieur de Fully) ורכס המון בלאן הפרוש ממש מולכם. זהו אחד ההיילטים של הטרק הזה. הנוף כאן עוצר נשימה וגם אם אתם לא נשארים לישון, שווה לקחת רגע ולהתרווח על כיסא נוח מול עם משקה צונן ביד ולהתרגע. 

בירידה בשביל שמתחבר לחוף המערבי של האגם, תעברו דרך מדרון עשבוני המאוכלס בהרבה מרמיטות. אם לא עצרתם בבקתת פנסטסטרל (וגם אם כן) קחו רגע לשבת על העשב האלפיני הרך  על שפת האגם כדי להתרענן לפני שתתחילו את העלייה הקטנה האחרונה של היום לכיוון בקתת בקתת דּוֹמֶקְר (Cabane Demècre) שממש מתחבאת בתוך מעבר ההרים בו היא ניצבת בעל אותו שם - בגובה 2,361 מ׳. 

צאו מערבה ממעבר ההרים ורדו כ-200 מטרים בזיג-זג גדול לאורך קילומטר בשביל היורד אל האחו שתחתיכם. מכאן הדרך תמשיך לאורך כקילומטר נוסף, פחות או יותר על אותו קו גובה והלאה מכאן, לאורך חמשת הקילומטרים הבאים, אתם הולכים על שביל מרפסת יפיפה, ממש מעל קו העצים, בתווך בין המורדות הירוקים והפסגות האפרפרות בעוד אתם מתקדמים צפונה לכיוון אגם ז׳נבה (ביום טוב תוכלו להבחין בקצהו המזרחי בקלות) כשמשמאלכם (מערב) נגלה כל רכס דאן דו מידי (Dents du Midi) על שלל פסגותיו שרובן מעל 3,000 מ׳. שביל המרפסת הזה, באורך של כ-5.5 קילומטרים, עולה במתינות עד לבקתת לה טורש (la Tourche) אך משתנה ברוחבו ובאופיו ובאיזורים מסויימים תמצאו שרשראות וכבלים המעוגנים אל המצוק שיעזרו לכם להתקדם עליו בבטחה. (מומלץ להצטייד בכפפות עבות לשיפור האחיזה). 

עצרו להינות מן הנוף על הדק או מחדר האוכל של בקתת לה טורש (גובה 2,198 מ׳) שהוא אחת האטרקציות של המסלול תודות לחלון הויטרינה הענקי שלו הצופה על התהום, כל העמק הפרוש תחתיה ו״פסגת המזרח״ (Cime de l'Est) האיקונית שברכס הדאן דו מידי (גובה 3,170 מ׳).  אחרי העצירה, המשיכו אל העליה המשמעותית של היום אל הנקודה הגבוהה בכל המסלול - פסגת פואנט דה מארטינה (pointe des Martinets) בגובה 2,650 מ׳. שימו לב, המעברים פה עלולים להיות תלולים וחלקלקים במקרה של יום גשום, יש לצעוד במשנה זהירות. שימו לב גם, שאתם לא סוטים בשום אופן מן הדרך המסומנת באדום-לבן, בעיקר לא על עבר קיצור הדרך המסוכן מאוד העובר דרך מעבר ההרים פרי בלאן (col des Perris Blancs) השביל באיזור זה לא יציב וסובל ממפולות סלעים והוא אינו חלק מן המסלול. מפסגת פואנט דה מארטינה, רדו בזהירות אל מעבר ההרים מארטינה (Col des Martinets) בגובה 2,615 מ׳. מכאן ואילך זוהי ירידה ארוכה, תחילה דרך קרקס קרחוני מרשים ועתיק (שבקצהו הדרומי עדיין ניתן להבחין בשרידי קרחון העד שפעם מילא את כולו) במשך כשני קילומטרים ואז, בהמשך דרך עמק נאן היפיפה, הפראי והמיוער בעוד שהגראן מוּבֵרָן משקיף עליכם מימין לאורך 5.5 קילומטרים כל הדרך חזרה אל הפונדק פּוֹן דה נאן (Pont de Nant) - הנקודה ממנה התחלתם את המסלול.