הפוסט הזה מתחיל עם שני סיפורים אישיים שקרו לי, אבל אתם לא חייבים להתעכב עליהם, לחצו פה כדי לגלול ישירות אל המדריך.
שני סיפורי אימה
באופן ממש לא מפתיע, שתי תקריות מזג האוויר הכי מפחידות וקשות שקרו לי - קרו בסקוטלנד. התקרית הראשונה היתה בפעם הראשונה בה טיילתי בסקוטלנד, אשתי (אז לעתיד) ואני החלטנו לטפס על המונרו שיהאליון - סה״כ 1,083 מ׳ מעל פני הים, לא טיפוס קשה במיוחד אבל הר ייחודי ודי מבודד שהנוף ממנו פשוט פנטסטי. זה היה אמצע אוגוסט ולמעשה היה די חם. הציפורים צייצו ושום דבר לא רמז על מה שהלך להתחולל בהמשך.
התחלנו לטפס במעלה השביל שבתחילת המסלול הוא די רחב וברור, לפנינו היתה קבוצה קטנה שהורכבה משתי משפחות סקוטיות וילדיהם. בערך בשני שליש הגובה, ראינו ששתי המשפחות עושות פשוט ״אחורה פנה״ ומתחילות לרדת די במהירות חזרה בשביל. זה נראה לנו קצת תמוה כי הם באופן ודאי לא הגיעו לפסגה. במקביל, ראינו מצד שמאל, ענן שתחתיתו אפורה כהה מאוד, כמעט שחורה, מתקרב די במהירות. שתי המשפחות חלפו על פנינו ואחד הגברים אמר לנו שכדאי שנרד כי ״הענן הזה נראה נאסטי״. אני, שבאותה תקופה הייתי רגיל בעיקר לטרקים באלפים בגבהים גבוהים בהרבה מהפסגה של ההר הזה, כמובן שזילזלתי באופן מאוד ישראלי בהמלצות של המקומי ולמעשה, הייתי די בטוח שנגיע לפסגה וכבר נתחיל לרדת עד שהענן הענקי והשחור הזה שאנחנו רואים משמאל בכלל יגיע אלינו.
כמובן שטעיתי טעות מרה.
קודם כל, ספציפית ההר הזה שיהאליון הופך ליותר ויותר ״בולדרי״ לקראת הפסגה השביל הופך הרבה פחות ברור וישנה סדרה של ״פסגות מזוייפות״ עד שמגיעים לפסגה האמיתית. מה שחשבתי שיהיה הפסגה היה עדיין רחוק מן הפסגה האמיתית, זה היה מין מחסה מאולתר להקמת אוהל בצורת חצי פרסה. וקצת אחרי שהגענו אליו כבר היינו למעשה בתוך הענן שהתקרב הרבה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. מיותר לציין שלא היה לנו שום ציוד להגנה מגשם. לא ממברנה, לא שמיכת מילוט, כלום. לא חשבנו שנצטרך פשוט, בהתחשב במזג האוויר החמים ששרר בעמק.
הענן כבר אפף אותנו לחלוטין, פתאום הרגשתי את השיערות על הראש ובעורף סומרות והטלפון שלי רטט, חשבתי שמישהו מתקשר אבל לא נכנסה אף שיחה ואז שמענו רעם ממש ממש חזק. אבל ממש. ובאותו הרגע הבנתי שרעם וברק בעצם מתרחשים ממש בו זמנית כי את הברק ראינו משהו כמו 300 מטר קדימה מאיתנו בזמן שהאוזניים שלנו כמעט התפוצצו מעוצמת הרעש והברק הזה לא היה מלמעלה למטה אלא מימין לשמאל - כאילו עוקב אחרי קו הרכס המאוד חד והייחודי של ההר.
