שביל רכס המוות

המשיכו כמה עשרות מטרים דרום מערבה מתחנת האוטובוס בהינטרשטודר שידרווייר (Hinterstoder Schiederweiher) ותגיעו למגרש חניה גדול, כבר מכאן תכנסו לאווירת הטרק כשפסגתו המרשימה והיפיפיה של השפיצמאואר (Spitzmauer) תתנשא מעליכם (2,446 מ׳). חצו את הגשר מעל מימיו הירקרקים והשוצפים של נהר השטייר (Steyr). מיד תיכנסו לתוך שביל רחב בתוך חורשה מזמינה. חצי קילומטר פנימה לתוך החורשה תעברו על פני קרחת קטנה לצידו של האגמון עם המים הירקרקים להפליא שידרוויהר (Schiederweiher) זו נקודה מושלמת לצלם ממנה את השפיצמאואר שילווה אתכם מכאן ועד סוף היום. 

עלו צפון מערבה לכיוונו של הגרוסר פריל (Großer Priel), בתוך קילומטר אחד כבר תוכלו לראות את החורש בו עברתם אתמול מצטמצם לכדי שיחים בלבד ובתוך שני קילומטרים כבר תכנסו לתוך הנוף הירחי הייחודי והצחיח שנתן לרכס את שמו המבעית. מרבית הדרך היום תהיה עליה מתונה בינות לתצורות אבן גיר כשמדי פעם יתנוסס לו מעליכם צלב עץ או מתכת המסמן פסגה מקומית. אם אתם מטיילים בתחילת העונה, הלבן של כתמי השלג שנותרו מן החורף יתמזגו בתוך האפור-לבנבן של אבן הגיר. כעבור כ-2 קילומטרים נוספים תגיעו אל מעבר ההרים של טמלברג (Temlbergsattel גובה 2,063 מ׳ ). יש כאן מפגש שבילים משולט. הדרך משמאלכם עולה אל פסגתו של הר טמל (Temlberg) המציעה תצפית מרהיבה על האיזור (שביל 261) בעוד אתם צריכים לקחת את הכיוון ההפוך ולשבור צפונה על שביל מספר 263 בעליה מתונה מאוד עד מפגש שבילים נוסף שבו תמצאו שלושה שלטים חבוטים - זה הזמן לעבור לשביל מס׳ 215 שיוביל אתכם דרך אותו נוף הררי פנטסטי אל מעבר ההרים פליישבאנק (Fleischbanksattel) בגובה 2,124 מ׳. אם יצאתם מוקדם ואתם טיפוסים הרפתקניים ושאפתניים, זו הנקודה שבה אתם לוקחים את שביל מספר 262 שיתחלף לשביל מספר 260 ויאפשר לכם לכבוש את פסגתו עטורת צלב הברזל האדום והענקי של ההר הכי גבוה ברכס - הגרוסר פריל (Großer Priel) שבצילו חסיתם רוב המסלול היום. אם אתם כבר עייפים, מן הנקודה הזו תחלו בירידה לעתים מעט תלולה, בהמשכו של שביל מס׳ 215 עד הבקתה שנראית כאילו היא בקצה העולם - וולסר הוטה (Welser Hütte). מפה יוצאים לא מעט שבילים בדרגות קושי שונות אל הפסגות מסביב. אם יצאתם מספיק מוקדם הבוקר והתקדמתם בקצב טוב, כדאי לכם אולי לנסות לטפס על אחת מהן. שימו לב, חלקן מצריכות ידע בטכניקות טיפוס הרים. ודאו עם הצוות בבקתה מה מתאים לרמתכם ומה עדיף להשאיר למקצוענים. 

כשתצאו מבקתת אלברט-אפלהאוס (Albert-Appelhaus), דאגו שלקחתם אתכם מספיק מים. היום הזה צפוי להיות ארוך, די טכני ומאתגר ואין בו מקור מים בדרך (אלא אם יש לכם פילטר מים, שיכול לשמש אתכם למילוי מחדש באגם ווילדנזיי (Wildensee) שנמצא כ-3 ק"מ מהבקתה). תחילת המסלול היום היא הליכה נוחה עד לאגם, שם תוכלו לעשות הפסקה קטנה. לאחר מכן, המשיכו לעבר רמת הגיר, שם תוכלו להתרשם מהנוף הצחיח והמיוחד של הרכסים והפסגות בעלי הצורה הייחודית כמו הגרוסר שייבלינגקוגל - (Großer Scheiblingkogel) המתנשא לגובה של 2,020 מ׳ או שכנו הקטן יותר מצפון, ה-קליינר שייבלינגקוגל (Kleiner Scheiblingkogel) המתנשא לגובה של 1,962 מ׳. שימו לב היטב לסימונים האדומים והלבנים באיזור זה, כי השביל לעיתים קשה לזיהוי.

היום יתחיל בעליה קטנטונת אל קצהו של העמקון הקטן בו ישנתם. ומכאן תתחיל ירידה מיוערת די תלולה אך עם נוף מרהיב לאורך כ-3.5 קילומטרים. בהמשך, הירידה הופכת למתונה בהרבה וכמעט בלתי מורגשת. בדרך תעברו על פני אי אלו בקתות אלפיניות תוך שאתם עוקבים אחרי ערוצו של נהר רטן (Rettenbach) והקניונים שלו. בסופו של דבר תגיעו אל העיירה האוסטרית ההיסטורית באד אישל (Bad Ischl). זה המקום בו הקיסר פרנץ יוזף בילה 83 מתוך 86 קייציו וניתן לבקר בוילה הקייסרית בה בילה אותם (Kaiservilla). זו היתה בירת הקיץ של השושלת ההאבסבורגית וכפי ששמה מעיד, זוהי עיירת ספא (אחת הראשונות בעולם!) ומקום מושלם לנוח בו אחרי הטרק ולהתפנק במעיינות החמים. יש כאן לא מעט אופציות לינה ומסעדות מצויינות.