אתם מחכים לזה כל השנה, מתכוננים, מתרגשים ויוצאים סוף סוף אל הטבע ואל ההרים - אף אחד מכם לא רוצה לראות את הבפנוכו של מסוק חילוץ ולסיים על אלונקה אבל לצערה הרב של האנושות ויחידות החילוץ ברחבי העולם - כמות החילוצים, הפציעות וחלילה וחס ההרוגים - רק עולה וגואה מדי שנה. הנה שבע טעויות מאוד נפוצות ומה אתם צריכים לעשות כדי להמנע מהן בכל מחיר:
אשליית השמיים הכחוליםאת הטעות הזו עשיתי פעם אחת באמצע אוגוסט 2012 בסקוטלנד - והיא לימדה אותי לקח לכל החיים. אשתי לעתיד ואני היינו בטיול-יום בסקוטלנד לפסגת המונרו שיהאליון. היה יום נפלא ממש. הציפורים צייצו בעליצות והשמש התנהגה בצורה מאוד לא סקוטית ואשכרה קפחה על ראשינו ללא שמץ של בושה. קצת אחרי שני שלישים מן העלייה, התחילו להתאסף ממש משום מקום, ובמהירות של דהרת סוסים - ענני סערה שחורים ממש. קבוצת המטיילים הסקוטים שהיו לפנינו על ההר עשו מייד אחורה פנה והתחילו לרדת במהירות. הם יעצו לנו לעשות כמוהם אבל אשתי לעתיד שהיא רק חצי סקוטית ואני שמעולם לא הייתי סקוטי מעודי - לא שעינו להפצרותיהם של הסקוטים והמשכנו לעלות אל עבר הפסגה שנראתה לנו ממש קרובה. הייתי בטוח שנספיק להגיע לרוג׳ום ולחזור עוד לפני שיתחיל גשם הרי לפני רגע השמיים היו כחולים מכחול ובכלל לא נראה לי בטוח שהעננים האלה יחליטו להוריד גשם דווקא על ראש ההר.
טעיתי.
מה שחשבנו שהוא פסגת ההר היתה פסגת משנה, עדיין היינו יחסית רחוקים אבל מספיק גבוה כדי שכל שחור העננים הזה יאפוף אותנו כמו שמיכה עבה בתוך דקות ואז עף הברק הראשון משום מקום לשום מקום אחר - אפילו לא 100 מטרים מאיתנו ואז גיליתי שברק ורעם קורים באותו שבריר שנייה. נשכבנו באינסטינקט על האדמה שכבר היתה רטובה מגשם שוטף שניתך עלינו ללא רחם. הרוח היתה חזקה מאוד. צרחתי לארוסתי שתכבה מייד את הטלפון הנייד וכך עשיתי גם אני כדי שההשראה החשמלית לא תמשוך אלינו ברקים. למזלנו, היינו לא רחוק ממחסה-רוח בצורת פרסה שמישהם טרחו להקים וזחלנו אליו בזמן שברקים מסמאים פשוט עברו מצד אחד לצד שני של פסגת ה״כרבולת״ הייחודית של הר שיהאליון.
