GR57

היום הראשון הוא יום קליל. מתחיל ירוק ורגוע, לצד נחל חמוד. בשלב מסוים השביל חסום וצריך לעשות איזה מעקף בקטנה. לאט לאט מתחילים לטפס לגובה. בסוף המסלול יש עלייה ארוכה קשה וקצת מעצבנת על מין כביש עפר משובש. אבל אז מגיעים לבקתה הראשונה וכל הקושי נעלם. לקח לי 4 שעות. הבקתה עצמה חמודה ממש, אוכל מאד טעים והפיקניק לדרך שהזמנתי היתה מאד מפנק. לא היתה תפוסה מלאה וקיבלתי חדרון לבד. מים חמים חינם.

פה הנוף כבר הרבה יותר מתגמל. כל כמה צעדים מתגלה מראה עוצר נשימה. היום מתחיל בטיפוס מתון יחסית, עוברים בין אגמים מטמטמים ביופיים. כל אחד יותר משגע מהשני. ההרים האלפינים מזדקרים מסביב ואין פשוט אין יופי כזה. אחרי האגם הרביעי שאני מגיעה אליו, מתחיל טיפוס אללייסטר. תלול דוך עד פסגת pic blanc. טיפוס קשוח ומאתגר אבל הנוף למעלה. וואי וואי. אני לבד לבד כל המסלול וכל הפנורמה הזאת רק לעצמי. עוצרת להפסקה קלה ומתחילה את דרכי למטה מצד אחר של הפסגה. גם הירידה איזו הפתעה תלולה ומאתגרת. באמצע השביל הופך למשובש ולא ברור, זה נראה כאילו היתה איזה מפולת אבנים מתישהו שקברה את השביל. לוקח לי שעתיים לצלוח מורד מלא בבולדרים סלעים ואבנים מחליקות תוך כדי ניווט באפליקציה. תודה-לאל על mapy והמפות שהורדתי מראש. מסיימת את החלק הקשה ישר לאגם נוסף וחמוד. שומעת כל הדרך שריקות חזקות. אח"כ הבנתי ששמעתי כנראה ממרמיטות אלפיניות. פה השביל הופך לנוח, הירידה מתונה והנוף משתנה ליותר ירוק, נחלים ומפלונים. בסוף הירידה מההר הולכים בשביל אופניים בערך 6 ק"מ עד הבקתה. היום היה ארוך אבל מדהים ושווה כל רגע. היו בו די הרבה הפסקות והתקדמות איטית במדרונות. יצאתי ב7:30 הגעתי תשושה מפורקת אך מאושרת ב16:30. בקתה גדולה יותר ופחות משפחתית ועדיין צוות סופר נחמד ואדיב. קיבלתי חדר של 8, שהיה מאוכלס רק ב4 אנשים, כך שהמיטה הצמודה אלי נשארה פנויה לשמחתי. מים חמים- מקבלים 10 ליטר בעלות של 3 יורו, מספיק למקלחת מהירה מאד. ארוחת ערב טעימה מאד, על ארוחת הבוקר ויתרתי. פיקניק קצת פחות שווה

כל יום מתעלה על הקודם זה פשוט קסם. הולכים ליד זרימה חזקה של נחל, מידי פעם מפלונים. שומעים מים מפכפכים מתחת לאדמה. אחרי שמגיעים לאגם des muandes הטיפוס מתחיל להיות רציני עד למעבר הרים עם שם זהה. מפה יש אפשרות לטפס לפסגת mont thabor. או (המסלול שלי) לרדת בתלילות את כל הטיפוס מהצד השני ולהמשיך את המסלול. התלבטתי מה לעשות, בסוף נצמדתי לתכנית המקורית ולא התחרטתי. הנוף היה מגוון מאד, הרים אלפינים צחיחים, פסגות משוננות, גבעות ירוקות, נחלים, אגמי טורקיז לא יאומנים. היה יום מאתגר אבל יותר מאוזן מבחינת עליות-ירידות-מישור. כמות הפעמים שנעתקה לי הנשימה זהה לכמות הפעמים בהם התגלה פתאום מראה דרמטי וחדש מאחורי קפל הר או בסיום טיפוס תלול. לקראת סוף היום, בסוף ירידה של השמחות- אגם ירוק ירוק Lac du Peyron. מכאן הדרך נוחה ויפהפייה, עוברת בתוך ומעל עמק ירוק של גבעות על גבי גבעות ירוקות. מסביב מופיעים גם משטחי כתום וצהוב של סתיו. והכל מוקף בהרים הגבוהים האלפינים. הדרך ממשיכה ככה עד לעלייה תלולה וקצרה שבסופה הבקתה הכי מיוחדת ומתוקה בעיני. היום התחיל ב7:10, הסתיים ב18:00. היום הכי ארוך וקשוח בטרק, אבל הכי מפעים מרגש ושווה כל שריר תפוס. גם פה האוכל טעים משביע ומפנק. הפיקניק שקיבלתי למחרת היה כיפי מלא בהפתעות נישנושיות וכיף לגלות אותם באמצע המסלול. מים חמים גם בעלות של 3 יורו, אבל בלי הגבלה של 10 ליטר. פשוט צריך להתחשב כדי שגם לאחרים ישאר.

ירידות ירידות ירידות. חצי מהדרך עדיין מרהיבה. זוכים לעוד אגם יפה וצלול. החצי השני כבר פחות מתגמל ומיוחד מבחינת הנופים. כשמתחיל להימאס מהירידות כי הברכיים כבר גונחות, מתחיל טיפוס מיוער ותלול שכבר לא בטוח מה עדיף 😂. כשהטיפוס נגמר מגיעים למין אגם שבעונה הזאת כבר הפך לשלולית קצת עכורה. ועדיין הנוף יפה וזה אחלה מקום לארוחת צהריים. הדרך הופכת למישורית וקלילה עד שמגיעים לסלאלולים בלתי נגמרים של ירידות. כשמגיעה סוף סוף למישור הנכסף אני עושה טעות ומנסה לקצר את הדרך לנבאש אחרי שמקומי עם אופני שטח שיכנע אותי שזאת הדרך הנכונה. על המפה הדרך שבחרתי קצרה יותר, אבל על חשבון מתינות של ירידה ומצאתי את עצמי שוב מנסה למצוא דרך לשנע את הברכיים שלי בבטחה בירידות תלולות חח. בקיצור להיצמד למסלולים מסומנים, עדיף. בסוף הירידות מסתיימות ומגיעים לעיירה Roubion ועוד כחצי שעה הליכה בדרכים פנימיות חמודות ועוד כביש שמחבר בין העיירות- ומגיעים חזרה לנבאש! באמת שאין איך לתאר את תחושת הסיפוק והאושר. האתגר של היום הזה הוא 1372 מטר של ירידות. התחלתי אותו ב8:00 סיימתי ב16:00. הזמנתי במקום מלון מתוק שהיה פנוי.