יום טיול מומלץ מבטומי: פארק מטירלה – יער גשם, מפלים ואגם קסום
טיול משפחתי לפארק מטירלה – מסע בין ירוק למים, בין גשם וערפל
לפני כחודש בילינו אני ומשפחתי (הכוללת הורים מבוגרים וילדים בני 9 ו13) בטיול לגאורגיה, ובמהלך השהות שלנו בבטומי החלטנו להקדיש יום שלם לטבע – ליום שבו נצא מחוץ לעיר, נתרחק מהמולת הטיילת ומהרעש של מגדלי הזכוכית, וניכנס אל תוך היער, אל הלחות, הערפל, והצבע הירוק העמוק של הרי הקווקז הנמוך. כך מצאנו את עצמנו בדרך לפארק מטירלה, אחד המקומות הכי מרעננים ויפים שביקרתי בהם.
ישנו בבטומי, עיר החוף הגאורגית שעל חוף הים השחור, במלון נעים על הטיילת. בדיעבד, גילינו שהצד הדרומי של הטיילת שבו לנו היה פחות מומלץ – שקט ונעים, אך רחוק יותר ממרכז העניינים. אם אתם מתכננים ביקור בעיר, עדיף לבחור מלון צפוני יותר, קרוב לעיר העתיקה.
העיר העתיקה עצמה היא עולם אחר: רחובות צרים, מבנים יפים בצבעים רכים, בתי קפה קטנים עם מרפסות עץ, והמון מסעדות מקומיות משובחות. אחת מהן – Heart of Batumi – הייתה חוויה קולינרית של ממש. מקום קטן, חמים, והאוכל פשוט מעולה.
אבל מחוץ לעיר העתיקה מתגלה בטומי אחרת – מגדלי יוקרה נוצצים, פרויקטים חדשים שנראים כאילו נשתלו בלי הקשר אורבני אמיתי, וביניהם שכונות ישנות שעדיין נושאות את סימני המשטר הסובייטי: בלוקים אפורים, חוטי חשמל משתלשלים, ועוני שמורגש ברחובות הצדדיים. העיר היא שילוב מוזר ומרתק של עולמות – החדש והישן, העשיר והדל, המהוקצע והמתקלף.
פארק מטירלה נמצא כשעה נסיעה מבטומי, בלב אזור הררי ירוק במיוחד שנקרא אג׳ארה. השם "מטירלה" פירושו בגאורגית "הבוכה", והוא ניתן להר שבתחום הפארק בשל כמויות הגשם העצומות שיורדות בו – מדובר באחד האזורים הלחים ביותר בכל מדינות ברית המועצות לשעבר. כבר מהשם אפשר להבין שהמקום ספוג חיים – גשם, ערפל, טל, נהרות, ומאות גוונים של ירוק.
אין תחבורה ציבורית לשמורה, ולכן הדרך היחידה להגיע היא ברכב פרטי או מונית. אנחנו סגרנו נהג דרך המלון. ההורים שלי דוברי רוסית, מה שהקל על התקשורת – אבל אם אינכם דוברים, חשוב לבקש נהג שמכיר קצת אנגלית.
הדרך עצמה יפה אך לא קלה: ככל שמתרחקים מהעיר, הכביש נעשה צר, מתפתל, ומטפס בהדרגה. הנוף עוצר נשימה – יערות צפופים, כפרים קטנים, נהרות מתפתלים – אבל למי שרגיש לנסיעות הרריות כדאי לדעת שמדובר בדרך קופצנית. אני עצמי סבלתי מבחילה לא קלה, כך שמומלץ בהחלט לקחת זאת בחשבון.
נקודת הכניסה לפארק נמצאת ליד Park Resort Mtirala, מלון קטן ומקסים הבנוי על שפת נהר צלול. כשיצאנו מהמכונית ונשמנו את האוויר הלח והקריר, הרגשנו מיד שעברנו לעולם אחר – שקט יותר, ירוק יותר, נקי יותר.
המלון עצמו נראה מאוד מזמין – גינות ירוקות, דקים מעץ, וגשרונים קטנים מעל המים. אני בהחלט יכול לדמיין לינה שם, לילה אחד או שניים, למי שרוצה להעמיק את השהות בטבע ולחקור את הסביבה בלי לחץ של זמן.
אם מגיעים רק ליום אחד, מומלץ מאוד להגיע מוקדם בבוקר – לפני שהתיירים מציפים את המסלול. אנחנו הבאנו איתנו מים, נשנושים ונעלי הליכה נוחות, וזה לגמרי מספיק.
בכניסה לפארק פגשנו מדריך מקומי חביב – דובר מעט אנגלית ומעט רוסית – שסיפר לנו על המסלולים ועל האטרקציות באזור. הוא גם מפעיל אומגה נהדרת שחוצה את הנהר בשלושה מקטעים ארוכים, חוויה ממש מרהיבה ומהנה.
מחיר האומגה הוא 70 לארי לאדם, וזה שווה לגמרי את החוויה.
אותו מדריך גם מפעיל קרונית קטנה התלויה מעל הנהר – חצייה קצרה בת כעשר דקות, בתשלום סמלי של חמישה לארי.
מהעבר השני של הנהר מתחיל שביל ההליכה. מדובר במסלול קל ונוח, באורך של כשבעה קילומטרים הלוך וחזור, שעובר דרך יער גשם צפוף ויפהפה. הוא מתאים לכל הגילאים – ילדים קטנים, הורים, וגם סבים וסבתות.
לאורך הדרך חוצים גשרונים מעץ וחולפים על פני זרימות מים קטנות. הצמחייה עבותה כל כך, שהאור מסתנן רק בחוטים דקים של שמש. כל כמה מאות מטרים יש פינות ישיבה, שולחנות עץ, ולעיתים גם מתקני חבלים או אומגות קטנות לילדים.
לאחר כחצי שעה מגיעים לצומת – משם אפשר לפנות שמאלה לכיוון האגם, או ימינה למפל. אנחנו בחרנו להתחיל מהאגם.
ההליכה לכיוון האגם עוברת בקטע מעט תלול, אך נוח – במקומות המשופעים יותר נבנו מדרגות עץ שמקלות על ההליכה. ככל שמתקרבים, שומעים את רחש המים ואת ריח הלחות שממלא את האוויר.
כשהגענו לאגם, פשוט נעתקה הנשימה – אגם קטן, מוקף עצים, עם מים קרים וצלולים. יש לידו בקתה קטנה ושולחנות פיקניק מעץ, ושם עצרנו להפסקת אוכל ארוכה.
היה קריר, אז ויתרנו על טבילה, אבל זוג רוסים אמיצים קפצו למים הקפואים ונראו מאושרים.
מהאגם טיפסנו בחזרה לצומת, ומשם פנינו לכיוון המפל. העלייה מעט תלולה, אבל בשביל נוח, וכוללת מקטעים מוצלים רבים. ההורים שלי, על אף גילם, עלו בקלות, בעיקר בזכות העצירות הרבות. בדרך עצרנו ליד עצי אגוז מלך עתיקים, שהשליכו את פירותיהם על הקרקע – אספנו כמה, פיצחנו וישבנו לנוח.
המפל של מטירלה – גבוה, חזק, אבל גם רך ביופיו. המים נופלים מגובה של כ-18 מטרים אל תוך אגן סלעי שממנו מתפזרים פלגים קטנים לכל עבר. סביב המפל צומחים עצי אלם קולחיים (Colkhi elm) ומטפסי אייבי ירוקים שמכסים את הסלעים. זה באמת מראה קסום ומיוחד במינו.
ליד המפל יש אזור קמפינג קטן ומקומות ישיבה לפיקניק.
לאחר כשעה של מנוחה ורוגע, התחלנו את הדרך חזרה בשביל המוכר. החזרה ארכה פחות משעה, עם עצירות קצרות לשתייה.
כשהגענו בחזרה למלון הקטן, הנהג שלנו כבר חיכה. נכנסנו לרכב עייפים, מלוכלכים קצת מבוץ, אבל עם חיוך רחב ותחושת סיפוק של יום שלם של טבע אמיתי.
סיכום:
הביקור כולו, כולל הנסיעה, ארך כ-8 שעות.
פארק מטירלה הוא אחד מאותם מקומות שבהם הזמן קצת עוצר – השילוב של גשם, יער, נהר וירוק מכל עבר מייצר חוויה שלא מרגישה "אטרקציה", אלא פשוט טבע. לא מלוטש מדי, לא ממוסחר – רק מקום אמיתי, מלא חיים, ריחות, קולות ושלווה.
אם אתם מתכננים חופשה בבטומי ורוצים יום של טבע אמיתי בלי הרבה מאמץ, מחכה לכם חוויה מופלאה.
גאורגיה
