GR57

הטרק מתחיל מהעיירה Névache, עיירה קטנה וחביבה. חונים את הרכב בחניה הגדולה והחינמית של העיירה מול מרכז המידע לתיירים. הולכים קצת ברגל לכיוון מרכז העיירה ומשם מתחיל המסלול (אם פתוח יכולים להיכנס למאפייה המקומית שנמצאת בסמוך לפינוק קטן). ההליכה בהתחלה נוחה מאוד, מישורית ברובה ולצדו של נחל שוצף. הלכנו לאורך הנחל וכשהגענו לחלק שבו הוא נעשה רגוע ומתון יותר- עצרנו לטבילת בוקר קפואה לפני העליה שמחכה לנו. מהחלק הזה השביל מתחיל לעלות בתוך היער, עד לבקתה הראשונה שנקראת Refuge Buffere (זו גם הבקתה הראשונה שניתן לישון בה למי שמתחיל מאוחר מאוד ביום הראשון). בבקתה אכלנו ארוחת בוקר קלה לפני המשך היום הארוך שעוד לפנינו. שימו לב, מהבקתה יוצא שביל נוסף שמגיע עד לבקתה שבה אמורים לישון בסיום היום, אבל המסלול הרשמי ארוך בהרבה ועליו המשכנו. המסלול ממשיך בעלייה מתונה יחסית, עם נוף יפה בתוך עמק פסטורלי עד למעבר ההרים הראשון Col de Buffere בגובה 2427 מטר. אחרי מנוחה במעבר ההרים ולאור הנחייתו של איתי שלא לבחור בקיצור דרך ששומר על קו הגובה ונקרא ״שביל המטפסים״ בשל היותו מסוכן בסופו, המשכנו עם השביל המקורי. השביל למעשה יורד הרבה בגובה ואז מטפס הכל בחזרה. הסיבוב על השביל הזה לקח לנו המון זמן והעלייה הייתה איטית מאוד. חזרנו לקו הגובה המקורי אחרי שעה וחצי ומשם ממשיך טיפוס משמעותי ותלול הרבה יותר עד למעבר ההרים הבא col de Roche Noire בגובה 2693 מטר. החלק הזה במסלול היה קשוח עבורנו והתקדמנו באיטיות רבה. כשהגענו למעבר ההרים נגלה לפנינו נוף מדהים, עם הרבה שלג, דבר שהשכיח מעט את הקושי והמאמץ שעברנו עד כה. ירדנו בתלילות, עד שהגענו למעבר שלג ראשון שבו היינו צריכות, בגדול, להחליק את דרכנו למטה. אחרי סיום המעבר המשכנו בירידה נוחה לצד נחל מקסים עד לבקתה של הלילה הראשון Refuge du Chardonnet. בקתה מקסימה, אינטימית, עם נוף מהמם ונחל מקסים שעובר מתחתיה. בבקתה הזו היו חדרים של 4 אנשים והתמזל מזלנו והיא לא הייתה מלאה אז קיבלנו למעשה חדר פרטי. זה היה יום ארוך שהחל בשעה 7 בבוקר בעיירה נבש ונגמר ב -18 בערב בבקתה. סיכום יום: 16.7 ק״מ, 1449 מטר עלייה, 824 מטר ירידה.

השביל המקורי מתחיל מהבקתה ועולה עד למעבר ההרים Col de Chardonnet sud. לאחריו יורד שוב בתלילות למטה ואז מטפס שוב למעבר ההרים Col de la Ponsonniere. על החלק הזה במסלול לצערי לא אוכל לספר מניסיון, שכן הקושי של היום הקודם שכלל ירידה ועלייה בסגנון דומה, גרם לנו לבחור בקיצורי דרך שקיימים במסלול וחבירה לחבורת מקומיים שהפצירה בנו שלא להמשיך על המסלול המקורי ולבוא איתם. ההפצרות עזרו ובנוסף לכמה מעקפים עצמאיים שעשינו, כבר בתחילת היום ירדנו מהשביל המקורי וחזרנו אליו רק במעבר ההרים השני Col de la Ponsonniere. אז הסיכום לכך הוא: לא! לא ממליצה על קיצורי הדרך האלו, הם מסוכנים מאוד והסיכון מיותר, אנחנו עם ניסיון בטיולים והליכה בשבילים עם דרדרת ועדין זה היה מפחיד ומסוכן. תשארו על השביל המקורי! ממעבר ההרים ומנוחה שעשינו בו התחלנו לרדת בצורה מתונה עד לאגם הראשון הגדול אשר נקרא Lac des Cerces. באגם הזה עצרנו למנוחה וטבילת רגליים וממנו מתחילה עליה מעט תלולה אך לא קשה מדי עד מעבר ההרים Col des Cerces. ממעבר ההרים ירדנו עד לשני אגמים גדולים, הראשון שבהם מרשים במיוחד בצבע טורקיז ובו עצרנו לטבילה של היום שבאופן מפתיע לא הייתה קפואה בטירוף. מהאגם הזה ממשיכים מסביב לאגם נוסף גדול שצמוד אליו עד לאגם מהמם נוסף בצבע טורקיז, שהוא למעשה הנביעה של נהר ה-Claree ולכן הכניסה אליו אסורה. מאגם זה ממשיכה ירידה לאורך הנהר עד לסיום היום בבקתה Refuge des Drayeres. מילה על הבקתה: הבקתה הייתה בנוף מדהים, לצד נחלים זורמים, אבל גם מאוד רועשת וסואנת ופחות אינטימית. וגם - פחות מפנקת. מקלחת של דקה עם אסימון ב-3 יורו. האווירה הייתה קצת כמו בפנימיה צבאית (פרוסת לחם ופרוסת גבינה אחת בלבד לכל אחד ועוד כל מיני כללים). בבקתה ישנו בחדר של 6 עם עוד אנשים שלעולם לא נדע מי הם היו כי נכנסנו אחריהם ויצאנו לפניהם). ועוד מילה על זה: הופתענו מזה שבפועל ישנים צמוד ראש לראש עם אנשים שאתה לא מכיר- הייתי בטוחה שיש קצת הפרדה אבל בפועל אפשר למצוא את עצמך ישן ממש צמוד ועבורי זה היה החלק הכי קשוח בטרק. פעם הבאה אולי עם אוהל . סיכום יום: 18 ק״מ, 1015 מטר עליה, 1066 מטר ירידה (הנתונים שלנו היו שונים אך מציינת פה את המקורי). יום ארוך שהתחלנו אי שם ב -6:50 וסיימנו ב- 18:30.

היום נפתח בעליה מתונה יחסית מהבקתה. עצרנו לארוחת בוקר באגם מהמם (Lac Rond) שנמצא על השביל ומשם להמשך עליה, שלאט לאט הופכת לעלייה מאומצת יותר עם מעברי שלג רבים עד למעבר ההרים Col des Muandes שנמצא בגובה 2828 מטרים. ממעבר ההרים רוב המטיילים ממשיכים לטיפוס לפסגת Thabor, כנראה שזו הבחירה היפה יותר, שכן הנוף מהפסגה אמור להיות מרשים. מבחינת יחס עליה וירידה לא נראה שיש הבדל מטורף וכנראה שווה למי שיכול ויש כוח. אנחנו, לאור אירועי אמש ודיווחים על כך שהשביל למעלה מאוד מושלג, בחרנו להמשיך על השביל המקורי, כך שלמעשה נאלצנו לרדת הרבה בגובה ולעלות בחזרה (עם הרבה מעברי שלג בירידה). לאחר שירדנו ושוב עלינו בעלייה חדה ומאומצת (אבל עם נוף יפה מאוד אם מסתכלים לאחור ולצדדים) עשינו הפסקה ארוכה במעבר ההרים לשחרור הרגליים. ממעבר ההרים שנקרא col des Meandes ירדנו עד לאגם המהמם והטורקיזי Lac du Peyron בו עצרנו לטבילה היומית. אגם קפוא במיוחד שבחלקו עדין מושלג! מהאגם המשכנו בהליכה יחסית נוחה עם תפירות של עליות וירידות קטנות ששומרות על אותו קו גובה, עד לעלייה הסופית, התלולה והקצרה לבקתת Mont Thabor. מילה על הבקתה: שוכנת מתחת לשני אגמים מקסימים, בקתה חמודה ואינטימית, עם אווירה רגועה מאוד ומסעדה חמודה. גם פה היה לנו מזל וישנו בחדר משותף לבד. סיכום יום: 14.8 קילומטר, 1090 מטר עליה, 766 מטר ירידה. יום ארוך שהתחיל ב 6:30 והסתיים בשעה 18:00.

יום רביעי- יום אחרון לטרק. ביום הזה כבר צלעתי עקב עיקום קרסול מהיום הקודם וכנראה דלקת שהתפתחה באזור, אז חששתי מאוד איך אצליח לצעוד את ה -18.5 קילומטרים המתוכננים (שורה תחתונה- אדוויל!). היום מתחיל בירידה מתונה ונעימה בעמק לצד נחלים זורמים. עצרנו לארוחת בוקר על שפת אגם קטן וחמוד והמשכנו עם השביל עד לסטייה ממנו לאגם שנקרא האגם הירוק עם צבע מדהים. מהאגם המשכנו בהליכה נוחה עד ההגעה לציביליזציה בדמות ישוב קטן שכולל כמה בקתות. כשהגענו לישוב הקטן הזה וחטפנו שוק חזרה לעולם, ניסינו לחשוב על אפשרות לקחת טרמפ ולקצר את סיום היום הזה עקב הצליעה. בסוף החלטנו שחשוב לנו לסיים את המסלול. המשכנו מהבקתה בה עצרנו להפסקת שתייה בעלייה במעלה היער, עד להגעה לרמה יפה עם אגם לא מרשים במיוחד אבל מצטלם יפה . אחרי הפסקת צהריים באגם התחלנו בירידה עד לעייירה Roubion, ממנה ממשיכים על הכביש עד לסיום/ההתחלה בעיירה Nevache עם עצירה קטנה בנחל הזורם לצד הכביש בעיירה לטבילת סיום טרק קרה וכייפית במיוחד לאור החום ששרר שם. סיכום יום: 18.5 קילומטר, 471 מטר עלייה, 1372 מטר ירידה. מבחינת נופים ויופי זה היום הכי פחות מרשים, אבל שמחנו שסיימנו עד הסוף.