מנלון

נחתתי באתונה, אספתי רכב שהזמנתי שעות ספורות לפני כן, במחיר מצחיק, כיוונתי על תחנת רדיו מקומית עם מוזיקת רמבטיקו ויצאתי לכיוון הפלופונז. השעה היתה כבר אחרי חמש אחהצ, אבל בדקתי והבנתי שיש אור עד 21.30 ושאספיק להגיע באור... בדרך פינקתי את עצמי בקפה ובמאפה יווני טעים אש כמו שהם יודעים להכין, והמשכתי בנסיעה באוטוסטרדה בדרך עם נופים מהממים. אחרי כשעתיים הגעתי לעיירה טריפולי, התחמשתי שוב בקפאין, והמשכתי בכבישים צרים, מתפתלים ומשגעיםםם לכיוון חבל ארקדיה. הדרך מבודדת, לא כל כך פוגשים מכוניות נוספות, אבל יוון הזאת נסכה בי תחושת ביטחון מהולה בתחושת הרפתקה ואדרנלין😜 על סף החושך, הגעתי לכפר סטמניציה. עפתי על הכפר ועל מקום הלינה האותנטי, היפה והנקי, עם נוף משגע שאפילו בחושך הוא מרשים ויצאתי רגלית לכיכר של הכפר. למרבה הפלא היו כ 5 אפשרויות שונות וממש אותנטיות, לארוחת ערב טעימה+יין מגיע לי אחרי כל המבצע הזה! למחרת בבוקר יצאתי לטרק המנלון (מסלול יפיפה ומאתגר בן 5 ימים שעובר מכפר לכפר). ביום הראשון, כשהייתי עמוק בשטח, בלי נפש חיה מסביב, תפס אותי גשם שוטף ומטורף כמו שאין בישראל... אוותר כאן על התיאור של הרעמים והברקים... הצילווו! בסוף היום המטורף הזה הגעתי לכפר היפה דמינצנה והחלטתי לקצר את מספר הימים הבאים של הטרק ואת אורך המסלול בכל יום ולהפוך אותו לטרק קליל יותר... כך התאפשר לי גם לטייל בשטח, גם לטייל עם הרכב בין היערות והכפרים, גם לשוטט בסמטאות ולחקור, לפגוש מקומיים, לאכול טוב ולהנות מרוזה טעים... בכל לילה ישנתי בכפר ציורי אחר, בהתאם למסלול של הטרק. זו פעם ראשונה שאני יוצאת סולו לטרק, וזו היתה לי חוויה ייחודית מאוד... (בארץ די מדאיג לי לטייל לבד בעומק השטח). ביום החמישי בארקדיה יצאתי בנסיעה לכיוון החופים- הדרכים הציוריות משגעות, הכפרים מהממים והעצירות הספונטניות היוו לי חוויה של גילוי, התנסות וחקירה והיו החלק הכי משמעותי בשבילי בטיול. הגעתי לעיירה גיתיו. מרינה, טיילת ומסעדות. אהובה על מטיילים והייתה פחות הקטע שלי... למחרת נסעתי דרך חופים והרים למונמבסיה, אי שמחובר עם כביש קצר ליבשת, סמטאות ציוריות, בארים, בתי קפה, ים מסביב... ממול יש כפר קטן וחמוד מאוד Gefira. אחרי טבילה בים, יצאתי לכיוון Limini leraka כפר מקסים ושקט שיושב על לשונית ים שניראת כמו אגם, עם מרינה כמו בסרטים, אוכל טעים,יאכטות... המשכתי בדרך של ים, הרים, יערות, כבישים מתפתלים, כפרים מבודדים, עצרתי מלאאא לטבילות בחופים פראיים עם מים שקופים... עצרתי לארוחות בכפרים, פגשתי מקומיים... עד שהגעתי לעיירה הנפלאה לאונידיו- וייב הורססס, מסעדות שוות, תיירות מקומית ואירופאית, מקומות לינה חווייתיים, סמטאות ציוריות, נהר... אווירה אששש. ביום האחרון חזרתי לאתונה בנסיעה דרך החופים וההרים, השארתי לעצמי מספיק זמן לעצור ולחקור עוד מקומות בדרך... מכיוון שדחו לי את הטיסה במפתיע, הספקתי לשוטט קצת באתונה אהובת ליבי, לאכול טוב, לנשום אותה ולטוס הביתה כמה טיפים ממני- הנסיעה באוטוסטרדה עולה כסף, כל סוף מקטע יש בוטקה עם נציג אנושי(לשים לב שנכנסים למסלול עם ציור של איש...) העלות היא בין 2 ל 3.5 יורו, שילמתי כ 5 פעמים בנסיעה אחת... הנהגים אדיבים. הזמנתי מראש רק את הלילה הראשון ואת השאר ספונטני בכל יום... Google maps עובד מעולה ואם מזינים את הניווט במקום עם wifi אז זה תופס גם אם בהמשך ללא קליטה off line... כל היוונים שפגשתי אמרו מילים ממש טובות על ישראל. הלינה והאוכל ממש ממש זולים לעומת ישראל. לא פגשתי ישראלים בכלל, מלבד אחד שהיה עם זוגתו הקנדית ולקח לי זמן להבין... מהשדה לאתונה נוסעים באוטובוס 95x כ 45 דקות 5.5 יורו עד לכיכר סינטגמה. היה לי טיול משגע שהשאיר לי חשק לעוד🙆‍♀️

חזרתי דרך טיול בחופים ובכפרים של הפלופונז

בארקדיה כמעט בכל יום יורד גשם אחהצ. ביוני הימים היו נהדרים ושימשיים, אחהצ שעה שעתיים של גשם ואז שוב חוזר להיות נעים. גם בזמן הגשם חמים ונעים...