איך להפוך טיול עם ילדים לחוויה מהנה לכולם ובעיקר - לזכרון מתוק לכל החיים.
כשאני מספר לחברים ומכרים על הטרקים שאנחנו עושים עם המשפחה ומראה להם תמונות מן המסלול, לרוב שואלים אותי ״אבל איך אתה עושה את זה?? אני לא מצליח לשלוף את הילדים שלי מהמסכים ובטח שלא ללכת איתם ככה קילומטרים יום אחרי יום״. כשאני עונה להם שהילדים שלי מבקשים את זה וכמהים לזה ושלא צריך לשלוף אותם משום מסך, אז בדרך כלל התגובה היא ״טוב, אתה זה אתה ובטח הרגלת אותם מגיל אפס לטייל, עם שלי כבר אין סיכוי, זה אבוד״ - והם צודקים חלקית לגבי החלק הראשון אבל טועים לחלוטין לגבי הסייפא.
כל החכמה פה טמונה בבנייה נכונה של החוויה ובמיינדסט הנכון בזמן הביצוע. כמובן שה״אסטרטגיה״ שונה באופן מהותי בין שכבת גיל אחת לאחרת (אני אסביר בהמשך) אבל טיול משפחתי שווה את הזמן והמאמץ שתשקיעו בו בצורה שפשוט בלתי אפשרי לכמת. זה קרוב לוודאי ״מחולל החוויות המשפחתיות״ הכי יעיל ואפקטיבי שרק ניתן לדמיין ולא מפליא בכלל שבשנים מאז הקורונה אפשר לראות יותר ויותר משפחות מטיילות בכל רחבי העולם. הטראומה הקולקטיבית ההיא - פיקסה אנשים על מה שבאמת חשוב בחיים.
קודם כל ומעל הכל - בונדינג. הקשר בינכם כהורים לבין הילדים שלכם הולך להתחזק בצורה משמעותית. וזה אחד הפקטורים היחידים שאינם תלויי גיל. זה לא משנה אם הילד שלכם בן 3 או 50. טיול בטבע (בעיקר טיול ממושך) ייצר עבורכם זמן איכות (זו קלישאה אבל זה נכון) בכמות מבורכת ולא רגילה. ביום יום, כשיש מסגרות או גם כשהילדים בבית - אתם לא באמת ״ביחד״ כל שעות הערות ולא ישנים זה לצד זה כמו שבני האדם נהגו לעשות בעבר. על המסלול, הסחות הדעת היחידות תהיינה חיות הבר או יופיו האדיר והנשגב של הטבע שעוטף אתכם. בנוסף, המאמץ הפיזי (גם אם לא מאוד גדול) והעובדה שבמהלך היום אתם עוברים יחד את אותה סדרה של חוויות ו״מקליטים״ את אותם זכרונות במשותף - משחקת פה תפקיד משמעותי. (ואני אסביר בהמשך את המכניזם שמביא את זה לידי ביטוי).
בנוסף, טיול מתוכנן היטב הוא חוויה מעשירה תרבותית. לא ממש משנה אם אתם מטיילים בשבילי הארץ או בחו״ל. אם התכוננתם כראוי ולמדתם את המסלול ואתם מסוגלים ״להדריך״ את הילדים שלכם - אתם מגדילים את ההבנה שלהם של העולם. ידע חדש שיירכש במהלכו של טיול הוא ידע שבדרך כלל נוטה להחרט ולהזכר בצורה מיטבית. כי הזכרונות מטבעם הם אסוציאטיביים - ״זוכר שהלכנו לטייל באיזור הבניאס וראינו מבצר צלבני?״, ״זוכר איך טיילנו בשמורת הונואז בצרפת וראינו יעלי הרים?״ כל מידע שתיצקו לתוך המושגים ״מבצר צלבני״ או ״יעל הרים״ בזמן הטיול ייחרת בלבבות הצעירים ויהפוך לרפרנס שיילך איתם לכל החיים. גם אם לא סיפרתם להם הרבה - הם ראו וחוו דברים מחוץ לעולם היום-יום שלהם. ניגע בזה בהמשך ואני אסביר איך להפיק את המיטב מן ההזדמנות.
הזדמנות עבורכם ההורים לקבל תובנות על טבעם האמיתי של ילדיכם. בטיול ארוך בטבע - הכל יוצא. הכל על השולחן (לטוב ולרע) אתם תבחינו בצורה מאוד מאוד ברורה במה מניע את הילדים שלכם ותכונות אופי מסויימות יבלטו בצורה ברורה מאוד. אם הילד שלכם תחרותי - אתם תראו את זה בבירור, אם הוא סקרן, הרפתקני, אמפתי וחרוץ - כל התכונות האלה תקפוצנה לעין בבירור. ומה שיפה הוא, שאם אתם מבחינים בהתנהגות שלילית או לא רצויה שלו - הטיול בטבע הוא המקום המושלם כדי לעזור לו להתמודד עם ההתנהגות הזו. לא לחינם משתמשים בטיולים ארוכים ומחנאות ברחבי העולם ככלי תרפויטי גם עבור מקרים קשים של נוער בסיכון. משהו בטבע מוריד את המגננות והחסמים והלחצים החברתיים שאולי קיימים על הילדים שלנו והם פתוחים הרבה יותר לשינוי ו״עדכון גרסה״.
אולי המתנה הכי גדולה שאתם יכולים להעניק לילדים שלכם על ידי טיול בטבע היא זכרונות חזקים לכל החיים. נסו, ממרום גילכם עכשיו, להזכר בכל ימי ההולדת שלכם מגיל 5 עד 18. מן הסתם אלו היו חוויות משמחות (אני מקווה...) שכללו חברים, משפחה, עוגה, משחקים וכו׳. את בר או בת המצווה שלכם אתם כנראה זוכרים בבירור כי אלו חגיגות יוצאות דופן עם דגש מיוחד אבל מה לגבי ימי ההולדת האחרים? אתם זוכרים את ההבדל בין יום הולדת 7 ל-9? בין 14 ל-15? אם אתם כמוני וכמו רוב האנשים בעולם - רוב הסיכויים שלא. אלא אם כן קרה משהו מאוד משמעותי ביום ההולדת מעבר למסיבה ה״רגילה״ - אלו זכרונות שעומעמו בצורה משמעותית. אבל אני מבטיח לכם - כל טיול ארוך שעשיתם עם המשפחה בגילאים האלה - אתם תזכרו ותזכרו היטב. החוויות האלה מטבען הן אינטנסיביות ומלאות אירועים וכוללות (כפי שהזכרתי למעלה) בונדינג יוצא דופן. אנשים נזכרים בערגה ובנוסטלגיה בטיולים משפחתיים בחיק הטבע לאורך כל חייהם. לא מאמינים לי? תשאלו את ההורים שלכם ו/או את סבא וסבתא. (אם זכו שייקחו אותם).
אני נשאל לעיתים קרובות לגבי מסלולים שאני מפרסם ״האם זה מתאים לילד בן 9״ / ״האם מתאים לבן 12 בכושר טוב״ / ״האם מתאים לתינוק במנשא״. לשאלות האלה יש לי תמיד רק תשובה אחת - תלוי מאוד בילד. ילדים שונים בגילאים שונים יגיבו אחרת לכל מסלול. אני לא מכיר את הילדים שלכם ואתם ורק אתם תוכלו לדעת מה מתאים. בגלל זה הכנתי עבורכם את תשעת הטיפים הבאים שמכוונים לשכבת הגיל בין 5 ל-15 הטיפים האלה יעזרו לא רק בהתנהלות עם הילדים בשטח אלא גם כדי לדעת איזה מסלול לבחור ואיך להתאים את רמת הקושי וגם מה לעשות אם טעינו במשהו. הסיבה שבחרתי בטווח הגילאים הזה הוא כי מתחת לגיל 5 יש שתי שכבות בעצם שהן 0-2 (הילד לא ממש יכול ללכת והוא במנשא או על הכתפיים) ו-2-5 שזו שכבת גיל ״wild card״ שמצריכה כנראה פוסט נפרד. נערים ונערות מעל גיל 15 בגדול כבר מתנהגים ומתנהלים כמבוגרים לכל דבר ועניין ובדרך כלל בכושר טוב בהרבה מכם. (זה הגיל שאם הם חלק מתנועת נוער הם כבר הופכים למדריכים).
